RSS

לזכור את השואה ולשכוח מי אתה: מכתב לאח הצעיר

13 אוק
לזכור את השואה ולשכוח מי אתה: מכתב לאח הצעיר

לא פשוט העסק הזה עם השואה. אי אפשר לפתוח עיתון בלי להיתקל בקצת שואה, הכל כדי שחלילה, לא נשכח. אבל האמת היא שאי אפשר לשכוח והבעיה שבגללה מטיסים אותך לפולין היא לא בעיה של זיכרון. היהודים זוכרים יופי. הבעיה שבגללה מטיסים אותך לפולין היא בעיית הידיעה – אי אפשר לשכוח משהו שאתה לא יודע. בצער גדול אני מתוודה בפניך שאנחנו לא יודעים כלום. לא אתה, לא אני, לא ההורים. אולי סבא וסבתא ידעו משהו, אבל הם כבר לא כאן ומה שהם ידעו נקבר לצידם באותו המקום האפרורי והמדכא שאליו אנחנו "נגררים" שנה אחרי שנה בשביל לעמוד 30 דקות בחום של הקיץ ולמלמל תפילה שאת משמעותה אנחנו לא מבינים, ובשמו של אלוהים שאנחנו לא בטוחים שקיים.

אז למה אנחנו ממשיכים לעשות את זה? יש לזה הרבה הסברים, "אהבה" יכולה להיות הסבר אחד. גם "כי מכריחים אותנו" יכול להיות הסבר. מה אתה חושב? מה מביא אותך לשם, עם כיפה על הראש, 3-4 פעמים בשנה? ומה זה קשור בכלל לזה שאתה עכשיו עומד על הקרקע המקוללת של פולין? אני אגיד לך מה זה קשור: אם תצליח למצוא את המקום הזה בלב שלך שמחבר אותך לעבר שלך ומניע אותך לעשות דברים שאת משמעותם אתה לא מבין עד הסוף – אם תמצא את הדבר הזה בתוכך – אז המסע שלך לפולין יהיה שווה את הכסף שהוא עלה, ועוד הרבה יותר.

בוא נעבור רגע למשהו אחר. אולי יצא לך לשמוע קצת מהביקורות שיש כלפי המסע הזה לפולין. יש מי שאומרים שזה "זיכרון לעשירים", כי רק משפחה מבוססת יכולה להרשות לעצמה להשאיר כל כך הרבה כסף על מסע בן שבוע, מה שהופך את השואה לנחלתם של עשירים בלבד. עוד משהו שכדאי שתדע כשאתה שם, הוא שה"מסע" הזה, כמו שהם מתעקשים לקרוא לו, ירגיש לך הרבה פעמים כמו טיול: הרבה חבר'ה צעירים, בחו"ל. יש שופינג, יש צחוקים, יש מתח באוויר ואז, פתאום, יש גם מחנה השמדה. וקבר אחים. ותאי גזים. ומשרפות. יהיה לך קשה לסמן את הגבול בין זמן לפורקן ושחרור ובין זמן לרצינות והעמקה, אבל אני מכיר אותך מספיק טוב בשביל לא לדאוג מזה, אז בוא נתקדם.

עוד ביקורת כלפי מפעל ההנצחה הזה היא שבתכלס', אתם נוסעים עד פולין בשביל ללמוד על השואה של האשכנזים.
מאורעות היסטוריים, שבניהם פרעות ופוגרומים שנעשו ביהודי ארצות ערב וצפון אפריקה, כלל לא נלמדים, לא במסע הזה, ולא באף מקום אחר. זה המקום שלי להזכיר לך שמצד אחד אתה עיראקי, ומהצד השני – טריפוליטאי. הסבים והסבתות שלך הגיעו לארץ, לפעמים תוך בריחה ממשטרים רצחניים אחרים ולפעמים בגלל פחד ממה שאולי יקרה אם לא יעלו לארץ. גם הם סבלו בגלל שהיו יהודים, והסבל שלהם לא הסתיים כשברחו מארצות מולדתם. אני בטוח שבמהלך השהות שלך בפולין תבכה ותכיר רגשות שלא ידעת שקיימים, אבל לצערי… לא תלמד שם כלום על העבר שלך, אור שמואלי, הנכד של גיטה ופרג'י, אורה ומנשה, והבן של אילנה ושאול שמואלי.

ועכשיו אני רוצה להזהיר אותך מפני משהו שבטוח יקרה: אתה בן 17 (ככה מספרים לי, כן? אני לא מעכל את זה עדיין), ואתה עם רגל אחת בתוך הנעליים הצבאיות. במהלך המסע הזה, מישהו שם, מחנכת, מדריך, הורה מלווה או אחד העדים, לא יודע מי, אבל מישהו שם ינסה למתוח קו ישיר בין המסע לפולין ובין השירות המתקרב שלך בצבא ההגנה לישראל. ושם, כשאתה עומד ורואה כמה אנשים נרצחו רק בגלל היותם יהודים, וכשאתה מסתובב עם סווטשירט שעליו מודפס בהתרסה מגן דויד, אתה תרגיש יותר יהודי מאי פעם. בטח הרבה יותר יהודי ממה שהרגשת כשהיית איתי בתפילת "כל נדרי" ביום כיפור ושמעת את המכירה הפומבית שערך השמש, כשהקדושה של החג התערבבה עם הצורך הקיומי כל כך, לשלם את חשבון החשמל של בית הכנסת.

וככה, כשהרגשות היהודיים שלך גואים בך, כשהזהות היהודית שלך זוכה לתשומת לב שלא זכתה לה מעולם, עלולים להתפתח גם רגשות של שנאה, פחד ונקמה. אף אחד לא יוכל להאשים אותך אם תחזור לארץ כשאתה מוכן לעשות כל מה שנדרש כדי להגן על "מדינת היהודים". יש אנשים שאפילו מעדיפים אותך ככה, חמום מוח ושש אלי קרב. אף אחד לא יאשים אותך או יכעס עליך אם תצדיק את כל ההתנהגויות שלך כחייל בעזרת הפחדים הקיומיים שפומפמו לך כל חייך. לפעמים אני מרגיש שהטיול הזה לפולין הוא רק עוד דרך לתדלק את הדור הצעיר בכעס, פחד ושנאה, רגע לפני שהוא עולה על מדים. דלק שאמור להספיק בשביל שתסבול בשקט כל מה שיעשו לך בצבא כשיהפכו אותך מאזרח לחייל. דלק שאמור להספיק בשביל שתוכל לכבות את המצפון שלך לשלוש שנים של שירות צבאי.

אבל טיטי, אתה חייב לדעת משהו: כעס, ושנאה הם היועצים הכי גרועים שיכולים להיות לבן אדם.
יש הרבה אנשים שמרוויחים מהכעס שלך, ואתה לא אחד מהם. יש הרבה אנשים שהשנאה שלך משרתת אותם. יש הרבה אנשים שרוצים אותך פרנואיד וצמא לנקמה, אבל אף אחד מהם לא לוקח בחשבון את מה שטוב לאור שמואלי, שיש לו עוד כל כך הרבה עתיד לפניו. לכן, אני מבקש ממך, בכל לשון של בקשה, אל תיתן להם את מה שהם רוצים.

אני מבקש ממך לסרב להפוך לישות הקשה והמנוכרת שמדינת ישראל עלולה לגרום לך להיות. אני מבקש ממך לסרב להיות היהודי האוטומטי, שזהותו מוגדרת רק על ידי פחדיו ושונאיו. אני צריך שתתעלה מעל הרגשות הראשוניים האלו ותמצא מקור אחר למוטיבציות שלך. זה יהיה כישלון אם תסיים את המסע הזה כשאתה מבין לאן שנאה וגזענות מובילות, ואז בוחר להשתמש בהן כנשק בשירות מדינת ישראל. שנאה לא מנצחת שנאה. גזענות לא מנצחת גזענות. ההפך – כך רק תבטיח שילדיך ירשו עולם קשה יותר, מנוכר יותר ואכזרי יותר מהעולם שאתה קיבלת.

אם אתה שואל אותי, התפקיד שלך, כאדם, כחייל, כאח שלי וכבן שהוריך מקווים שתהיה, הוא להתעלות מעל הרגשות האלו ולשבור את המעגל הזה של שנאה וגזענות, שאם לא כן, אתה עוד תמצא את עצמך מהצד השני שלו, קורבן לאותם הדברים בדיוק. לאן שלא ייקחו אותך חייך, רק אם תזכור איך נראה הרוע מהצד השני שלו תוכל להבטיח שהוא לא יצוף שנית, לא בתוכך ולא מולך… אבל כמו שאמרתי קודם, בשביל לזכור משהו צריך לפני כן לדעת אותו, וזו המשמעות האמיתית למשפט "לזכור ולא לשכוח".
אני מקווה שהסקרנות שלך, ניסיון חייך והאנשים שסביבך יובילו אותך אל הידיעה הזו, אבל עד שזה יקרה אתה תיאלץ להסתפק בידיעה אחרת, שלא נכתב עליה באף ספר היסטוריה, ושלא נחקקה על אף אנדרטה, וזו הידיעה שאני מאוד אוהב אותך.

~ דברו איתי כאן, הצטרפו ל"ביצים" בפייסבוק או הירשמו כמנויים לבלוג (צד שמאל למעלה) ~ 
~ זכרו: הרשומה אינה מוגנת בזכויות יוצרים. השתמשו בה בכל דרך שתמצאו לנכון כדי להפוך את העולם לטוב יותר ~

 
12 תגובות

פורסם ע"י ב- 13/10/2012 ב- פרוזה

 

תגים: , , , , , , , , , , , , , ,

12 תגובות ל-“לזכור את השואה ולשכוח מי אתה: מכתב לאח הצעיר

  1. Tav Zamir

    13/10/2012 at 16:07

    לדעתי, זה אחד הפוסטים הכי טובים שכתבת.
    מרגש, מעניין ואני גם מסכימה איתך מאד.

    לא ראיתי אותך המון זמן אבל הפוסט הזה מזכיר לי למה אתה חשוב לי 🙂
    אגב, בנאום של אחד המנהלים בבית ספר דו לשוני שאני חוקרת לתזה שלי אמר משפט מעניין
    "עין תחת עין הופכת את כל העולם לעיוור"

     
    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

      13/10/2012 at 17:40

      נדמה לי שזה ציטוט של مهاتما گاندی

       
    • טל שמואלי

      17/10/2012 at 19:03

      תו הנהדרת! תודה. ותודה גם על הציטוט העצוב/יפה.

       
  2. השכמבבוקר

    13/10/2012 at 19:59

    שפינוזה 2012

     
  3. אנה

    15/10/2012 at 1:12

    תוהה למה רגשות שינאה לאשכנזים אלה כן מעודדים? צביעות והרבה סיסמאות חסרות תוכן בפוסט הזה

     
    • טל שמואלי

      17/10/2012 at 19:04

      אנה, אני לא חושב שהטפתי לשנאה בשום שלב, ואם משהו מדברי התפרש כך, הרי שזו לא כוונתי.

       
  4. גאיה

    15/10/2012 at 4:21

    הנה מה שלמדתי בבית ספר הישראלי על יהדות המזרח ואישיה- החל מתקופת האמוראים הבבלים והישראלים, הסבוראים, והגאונים שכולם פעלו בבל. למדנו על הרמב"ם ועל איגרת הרמבם ליהדות תימן (באיגרת זאת הרמב"ם מתאר את הערבים בצורה קשה ולועג להם , דבר שמעלה פיקפוק לגבי היחסים "המופלאים בין הערבים ליהודים)והרמב"ן על ישיבת הרב אלפסי , על הארבעת הרבנים השבוים שנחטפו על ידי שודדי ים ונפדו על ידי קהיךות ישראל קירואן שבתונסיה,ספרד ומצרים והרבעי גורלו מעורפל ואלה החלו את עולם הרבני בקהילות צפון אפריקה (הראבד), תקופת תור הזהב בספרד, קראנו את יצירות ימי הביינים הנפלאים של רבי יהודה הלוי,אבן עזרא ורבים אחרים, אחר כך על הגרוש והתפזרות יהודי ספרד לאירופה כולל פולין וצפון אפריקה וכו . למדנו על תנועת הקבלה שהחלה מהארי שנולד במצרים, למדנו על החידא ולמדנו את פרושיו, למדנו על הבן איש חי מעיראק, למדנו על עלילת דמשק בו עסקני היהודים מארופה ומהאמפריה הטורקית המתפוררת, נחלצו לעזרת אחיהם, למדנו על גזרות היתומים בתימן, על עלית תימן "העלה בתמר (וכן גם על היחס המכוער שקיבלו )אבל במקביל למדנו על הקהילה הספרדית בירושלים וצפת שלא אהבה את האשכנזים. . מה עוד ?על תנועת שבתאי צבי שהחלה מאיזמיר שבטורקיה וסחפה את היהודים במזרח ומערב -זאת היתה סקירה על קצה המזלג .

    כן הוסיף , שלמדנו על הקהילה הספרדית באמסטרדם ושפינוזה בנה המפורסם והמנודה , קראנו על הקהילה האשכנזית באותה עת שהיו שלעפרים ועניים מסכנים ועלובים ,היה מרתק ללמוד על הזילזול והפטרונות שלהם באחיהם(כנראה בצדק ,אלה היו אריסטוקרטים ואלה קבצנים הנאבקים על קיומם ובתנאים כאלה קשה לפתח תרבות )אחר כך זה הסתדר והאכנזים יצאו ממצבם העלוב ואז החלו קשים שוויונים והדדים.הוסיף שגם הרמבם לא העריך את אירופה של אותה עת וכתב "מרחם אני על החי האשכנזי" ותאוריו על אנגליה וגרמניה הבורים החיים בחברת חזירים נהדרים, זה הזכיר את אמירות זקני מפאי על עליות עולי המגרב. ההיסטוריה משעשעת לעיתים.

    מה עוד רצית שנלמד על יהדות המזרח? בבית ספר הממלכתי שבו למדתי, לא היה הפרדה של זיזול אלא יותר גאוגרפית לא ברור לי על מה הינך מלין? .

    כן למדנו על הציונות -זאת היתה תנועה שהשפיעה על כל יהודי באשר הוא, כן הוזכרו הפעילים באיראן ועיראק ובשאר המקומות .מקומו של השואה הטראגית לא נפקד ומקווה שלעולם לא יפקד ,כולל העדויות של ניצולי השואה שבאו לבית ספרי . אכן יש הרבה מה לבקר את המערכת הישראלית על לקחיה השואה ,אבל ניתן לבקר אותה שהיא העלימה חלק גדול מתרבות אשכנז, את הבונד האידשאי הפולני ומתארת את פולין שהיתה ביתם של שלושה מליון יהודים , היא מתארת את הפולנים כגוים מטומטמים שמאמינים שליהודי צומח זנב ומתעלמת מעשרים וארבע אלף חסידי אומות העולם הפולנים שהיו נתונים בסכנת ממות, מתעלמת שנהרגו ונרצחו 7 מליון פולנים והראשונים במחנות הריכוז היו האנטלגנציה הפולנית, על העיר וורשא היפה שנחרבה עד היסוד כי הם היחידים שמרדו נגד הנאצים ואם הולכים אחורה- על מלך פולין הנאור (האומה הראשונה עם חוקה) הגן על היהודים מהקוזקים ועוד ועוד, ומה שהכי חורה שרצה להתפייס עם גרמניה שנתנה חסות לפושעיה אבל נתנה את תפקיד הנבל לפולין שהיו קורבנות -כל זה גיליתי לבדי. (ואני עוד לא מדברת על היחס המשפיל שהילדים הישראלים מעניקים לפולנים, ללא שום טיפת כבוד והבנה לתרבותם ולטראגיות שלהם)

    ולצערי , כן , לקח השואה שהאנושות האכזרית ואומה שהיתה לכאורה תרבותית גילתה יצרים פראים ואכזרים ללא חמלה, אף אחד לא נחלץ לטובת הארמנים הטבוחים, לא נחלץ בראונדה ,לא לעזרת הטיבטים , לא נחלצים היום לעזרת סוריה , לא ראיתי את הבורגנים בערי אירופה שהכעור נעשה בה ראית אותם ואחרים כולל אותנו מפגינים הפגנות סוערות נגד שגרוריות סוריה ? -האו"ם שהוקם להגן על הנרדפים ,מה הוא עושה? מפרנס את עסקניו המעונבים ותו לא -אף אחד לא יחלץ לטובת ישראל ואף אחד לא נחלץ בימי השואה .

    מעוט צריך לדעת להגן על עצמו. זאת לא שינאה זה לקח עצוב שהלוואי לא היתי קיימת ונולדת בעולם שאלו המסקנות שעלי להגיע עליהם.

    זה לא אומר שצריך לשנוא אבל החשדנות תלווה אותך, ואתה צריך להיות דרוך . אני כן רוצה לקחת את המסר של אנה פראנק הצעירה והטוהרה שהאמינה בבני אדם, חמלה ואחווה. אני רוצה להזהיר מפני גזענות ורוע -לעמוד על המשמר ,זה קרה לי בעת ששוטרים ושומר פאב בניו יורק דפקו מכות לשיכור(במיקרה שחור) חסר ישע והתחלתי לצרוח עליו בהיסטריה , אבותי ומשפחתי הנרצחים זעקו ממני , זה הזכיר לי את הרוע האנושי שלא חומל -את היהודים שלא נחמלו וכולם שתקו -זה מסביבנו כל הזמן .

     
  5. טל שמואלי

    17/10/2012 at 19:15

    היי גאיה,

    תודה על התגובה היפה והמנומקת. למדתי יותר ממנה ממה שלמדתי ב12 שנות החינוך הממלכתי שלי.
    איפה למדת?

    אני מסכים עם הביקורת שלך על לקחי השואה, וחידשת לי בהרבה ממה שכתבת.

    אחי לא למד ולו מעט מהסילבוס המפואר שתיארת וגם את, בשום שלב, לא הזכרת את 100 השנים האחרונות שהיו המשמעותיות ביותר בכל הקשור לתרבות המזרחית בישראל. ההיסטוריה הקצרה של הורי וסבי היא שנמקחת, מודרת, ולא מדוברת בשום מקום.

    הפוגרומים האיומים שהתרחשו בתחילת המאה העשרים באירופה נלמדים, מצוטטים ומשמשים כ"כלי חינוכי" וכדוגמא לסבלותיו של היהודי הגלותי, בעוד שפרעות מאוחרות יותר לא זוכות לאזכור, אפילו שחומרתם והיקפם גדול ונורא (הפרהוד לדוגמא). זה הדבר שחורה לי וזה הדבר שראוי לשנותו אם בשאיפתינו לקיים מרקם חברתי אחר בארץ.

     
  6. גאיה

    27/10/2012 at 18:02

    היי,

    למדתי בתיכון בירושלים.

    בגלל קוצר היריעה לא הרחבתי , אך בהחלט למדנו על יהדות המזרח במאה הנוכחית -ככה התוועדתי לספריו של אלבר ממי וגם לספר נוסף ששמו נשכח מזכרוני-סיפור נהדר על קהילת אלכסנדריה שנאלצה לעזוב את העיר אהובה עליהם וכן בספרות קראנו את דורית רבניאן המופלאה על תאוריה החיים כל כך. כמובן תמיד ניתן להרחיב עוד ועוד.

    באותה מידה מכעיס אותי שילדי ישראל לא לומדים דבר על תרבות פולין ומושרריה המופלאים כגון צסלב מילוש המקונן על שכניו היהודים (מילוש זוכה פרס נובל) במקום זה מלמדים את ילדיה ישראל על הפולנים "הרעים והטיפשים שסיעו לנאצים" תוך עיוות המציאות ונפקדות מקומם של מאות אלפי יהודים שאהבו את פולין וראו בה מולדת אהובה והיו מטובי האינטלגנציה הפולנית .

    כל זה נפקד ויהודי פולין מצטירים כיהודי שטעטעל (עירבוב בין תחילת המאה 19 למאה 20 ) יש הרבה מה לתקן .

     
  7. דוד ברנט

    24/08/2013 at 22:54

    אני מצטער, אבל אני פשוט לא מבין למה לא הגעת למסקנה הסופית, המתבקשת מכל המאמר- לא לצאת למסע לפולין. כי כפי שהיטבת לתאר, זהו מסע שכל תכליתו מניפולציה לקראת הצבא, ערבוב של טיול שנתי עם קצת מחנות השמדה, מסע של התעטפות בדגל ויצירת תודעה של "אנחנו" מול "הם", מסע שבו התודעה היהודית מתקבעת אך ורק סביב האסון הגדול שקרה לה, מסע שקורה בגיל מוקדם מדי, שבו מבקשים ליצור רגשות מלאכותיים באמצעות הריק. מסע שאותו הקים איש הרוח אברהם הירשזון, מסע שמפלג מחדש, שנה בשנה, כיתות שלמות לפי מצב כלכלי. לפי המאמר אתה גם מבין את זה, לכן אני לא מבין למה לא אמרת לאחיך, בפשטות- "המלצה שלי, אל תסע"!. אתה באמת מאמין שהוא ימצא את הדבר הזה בתוכו, שגם אתה לא יודע להגדיר מהו, שיחבר אותו לעבר שלו (שגם אתה מסכים שהוא לא בדיוק התרחש בקרקוב), ושהדבר הזה, שהוא לא מבין אותו עד הסוף, יניע אותו לעשות דברים שגם אותם הוא לא מבין עד הסוף (כלשונך). האם זוהי עילה מספקת ליציאה למסע? להוצאת 6000 שקל?

    אני מצטער אם הטון נשמע כועס, או רגזני. אני קורא את מרבית הפוסטים בבלוג, ולמען האמת, עם רובם אני מזדהה, מסכים ובעיקר נהנה מקריאתם. אך אני חושב שבפוסט הזה גלומה החמצה. כי אחד האתרים שמגדירים את הזהות של דורנו, הוא אותו מסע נורא לפולין. כולם יוצאים אליו, בשביל כולם הוא אמור לגלם איזשהי חוויה של התעלות, הוא ממוקם באמצע התיכון כאחד מתחנות המעבר בדרך לזהות הישראלית-יהודית המבוקשת, ואף אחד לא מערער עליו, על אף היותו ביזארי, מניפולטיבי ופלגני. דווקא אנחנו, הדור שכן יצא אליו (לא יודע אם אתה ספציפית יצאת), צריך להתקומם נגד המסע הזה ולפעול להפסקתו.

     

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

 
%d בלוגרים אהבו את זה: