RSS

תגית: תחרות

העונג מציג: תחרות "סימניית הזהב 2012"

העיתונות המודפסת קורסת. היא לא מצליחה להתאקלם לעולם הדיגיטלי. הטלוויזיה מידרדרת. איכות התכנים שלה צונחת כבר שנים ואפילו כמפלט אסקפיסטי היא עושה עבודה גרועה. הסופרים לא סוגרים את החודש והמשוררים ממלצרים. עורכי התוכן שלנו הם החברים שלנו. למרבה ההפתעה, הם חושבים כמעט בדיוק כמונו ואנחנו התרגלנו להאמין שאם משהו מספיק חשוב קורה בעולם, הוא כבר יקפוץ אצלנו בניוזפיד.

לפני כמה שבועות ראיתי בפייסבוק את המם עם הקסטה והעיפרון. הטקסט אמר שהילדים של היום לעולם לא ידעו מה הקשר בין השניים. זה לא רע, או טוב. זה גם לא עצוב. זה פשוט מה שזה. הילדים של היום לא ידעו גם הרבה דברים אחרים. האייקונים שמסמלים את החיים שלנו – החל מהדיסקט בכפתור של ה SAVE ועד המעטפה בכפתור של המייל – כל אלו הם סמלים לעולם שנעלם, והם לא יותר מייצוגים מופשטים של מציאות שלא קיימת עבורם. דיסקט? דואר? זה עידן הדינוזאורים… ואז, בתוך הדבר הזה מגיע איזה ברנש ומכריז על תחרות בשם "סימניית הזהב", כשאפילו הספרים עצמם בדרך החוצה מחיינו.

הכמיהה לתכנים טובים, מעמיקים, מיוחדים. הרצון לגלות פינות חמד, אם במציאות ואם בעולם הוירטואלי… הסקרנות והתשוקה למילים, למחשבות, לרגשות – כל אלו נצחיים, או לפחות, מאריכי חיים יותר מהטכנולוגיות שמתווכות אותם. היום נמנים על המתווכים החשובים ביותר הבלוגים העצמאיים, ובשבועות האחרונים ריכז גיא חג'ג' רשומות מובילות מבלוגים עצמאיים ומתוכם בחר כמה בולטות, שלכאורה נראה כי הן מתחרות בניהן על איזה תואר, כשבפועל, הן מתחרות על משהו גדול הרבה יותר: הן מתחרות על תוחלת הקשב ועל תשומת ליבם של הקוראים, ולמעשה, הן מתחרות על זכות הקיום של עצמן.

בקישור הבא (קליק!) תמצאו תקצירים של עשר מהרשומות הטובות ביותר שפורסמו השנה על ידי בלוגרים עצמאיים. גם 'ביצים' נמצא שם עם הפוסט "יש זרע", שתיאר את חוויותיי שעה שטיילתי בלואיזיאנה, שם פגשתי חוואיים מקומיים וראיתי אב ובן נפתחים האחר אל השני כמו שהם לא העזו לדמיין שיקרה. האבא תיאר את הטראומות שצבר בשני סיבובים כחובש קרבי בוייטנאם והבן בלע אותן בשקיקה, מגלה מחדש את אהבתו לאביו ואת הסיבה שחלקים רבים מחייו נראים כמו שהם נראים.

הייתי מבקש שתצביעו עבורי, אלמלא קראתי בעצמי את הפוסטים האחרים – יש שם כותבים טובים ממני – ולכן מה שאני מבקש הוא שתעשו לעצמכם טובה ותלכו להתפלש בקצת ממה שיש לבלוגוספרה הישראלית להציע, ובה בעת, תעזרו לכותבים האדירים שברשימה לזכות בהכרה שהם ראויים לה. אם בתוך כל העונג הזה תמצאו לנכון להצביע ל'ביצים', זה יהיה נהדר, אבל וואלה, אני חושב שלהכרה שלי כבר זכיתי בעצם כך שאני שם, אז אני מרשה לעצמי ליהנות מההזדמנות להיחשף ולחשוף את המקבץ המעולה הזה. קליק להצבעה (לא צריך להירשם, רק לקרוא, להתרגש ולהצביע).

המלצה שלי? תחנה ראשונה צריכה להיות בלוג תיעוד הקעקועים של עדי סברן, טאבולה ראסה, עם הפוסט "קשת" שעשה לי צמרמורת. תחנה שנייה היא "ואן דר גראף אחותך" עם הפוסט "וכשהיא עצובה…" שעשה לי להרגיש יותר בבית בעולם, וההמלצה האחרונה היא "גיבורים נולדים במותם" של הבלוג "אישתון", שהקדים אותי בעיסוק בנושא הגבורה, המוות והקשר ההזוי שאנחנו מקפידים לטפח בניהם.

לסיכום, חברים, העניין הוא פשוט. אם התרגלנו שתכנים טובים כבר יימצאו את דרכם אלינו, אנחנו לא טועים. הרבה מהם באמת ינחתו הישר בצלחות שלנו. השאלה היא אם אנחנו מוכנים לקחת את הצ'אנס שנפספס את הדברים הטובים שיש בתפריט כי המלצר שכח לספר על הספיישלים.

קליק להצבעה ותקצירים. התחרות נסגרת ביום שישי בבוקר. בדיוק בזמן שלכם להתארגן ולהגיע לכאן.

 ~ דברו איתי כאן, הצטרפו ל"ביצים" בפייסבוק או הירשמו כמנויים לבלוג (צד שמאל למעלה) ~ 
~ זכרו: הרשומה אינה מוגנת בזכויות יוצרים. השתמשו בה בכל דרך שתמצאו לנכון כדי להפוך את העולם לטוב יותר ~

 
השארת תגובה

פורסם ע"י ב- 29/11/2012 ב- פרוזה

 

תגים: , , , , , , , , , ,