RSS

תגית: מסמך הפז

הקלות הבלתי נסבלת של התיוג: על דירוג הגברים

הקלות הבלתי נסבלת של התיוג: על דירוג הגברים

כשקראתי לראשונה על מסמך הדירוג הסודי של נשות תל אביב חמקו ממני ההשלכות הרעות והבלתי חוקיות של הדבר הזה ותהיתי "איך הן לא עשו את זה קודם?". חשבתי שזה רק הגיוני שגילוי העריות הקולקטיבי הזה שנקרא תל אביב יתחיל לפחד מהאפשרות של להשאיר טעם רע, וקיוויתי שהמסמך הזה יהיה שעון מעורר לגברים בארץ שיזכיר להם שלהיות גבר זו עבודה במשרה מלאה.

פעם היה דבר כזה שנקרא "מוניטין" ועל פיו קמו ונפלו אנשים ועסקים. ויקיפדיה-בריטניקה מגדירה את המוניטין כ"רושם הכללי שנוצר על אדם, בעיני אנשים אחרים… המוניטין נובעים כתוצאה ישירה מהתנהלותו של אדם" ובהמשך נאמר גם ש"מוניטין מייחסים גם לחברה עסקית וגם לציבור מוגדר אשר יצרו לעצמם מוניטין עקב פעילותם". הציבור הגברי, נמצא במקום בעייתי. המוניטין שלנו כ"ציבור מוגדר" אילץ את נשות העיר לדרגם במסמך ולהפיצו בניהן בסימן "ונשמרתן למיטותיכן."

אגב, בהמשך לעיון בויקיפדיה הופניתי לפסק דין בו נדון בהרחבה מושג המוניטין בהקשר שונה למדי – משפט בנוגע להפרת זכויות היוצרים על החטיף "אפרופו". שם נקבע כי מוניטין הוא "תדמיתו החיובית של המוצר בעיני הציבור, אשר הודות לה קיים שוק של לקוחות  אשר מעוניינים ברכישתו". אני יודע. לא ייאמן. הכל מתחיל ונגמר במשהו לנשנש במיטה, מול הטלוויזיה.

כיום הצטמצנו ל"תדמית" והמוניטין… אנחנו לא טורחים איתו. כל יום הוא הזדמנות להמציא את עצמינו מחדש, ובעידן של שיפוטיות יתר, פשוט הפסקנו לנסות למצוא עקביות. "עכשיו" הוא הכוכב של הרגע ובי בכלל צריך מוניטין כשיש שירות לקוחות. הבעיה היא שמה שעובד בשביל סלקום ואסם לא קיים בשביל האדם הפרטי. גברים שדיברתי איתם על המסמך הזדעזעו, אני הרגשתי שהזעזוע הזה הוא צביעות. מה זה הרגשתי – ידעתי  –  ידעתי שכל אותם גברים שזועזעו מהדירוג שכחו שימים לפני כן, בסיטואציה אחרת, הם היו אלו שהחליפו רשמים עם חבריהם על בחורות שראו סביבם בבר. השלל הרוחני של גברים רבים כולל רשימות שכאלו, כשדירוג נשים ורכילות אודותיהן זה הדבק העיקרי בחברויות גבריות רבות. זה מכנה משותף רחב, נמוך ו… תמיד רלוונטי.

כנראה שאותה עצלנות שגורמת לנו לאכול ישר מהקופסא היא אותה העצלנות שמנעה העלאת נתונים כאלו על מסמך גוגל דוקס. זה, והפוביה הנצחית מאקסל – מעצרים בג'נין, שביל המוות בבוליביה ולעמוד בתור למועדונים במתחם יד חרוצים – כל הפחדים האלו הם כלום לעומת מסמך אקסל, וכך נמנענו אנחנו מלהיות אלו החתומים על האייטם הפרובוקטיבי בעכבר העיר. מה שהוביל אותי למחשבה הבאה: מסמך כזה שנוסח ע"י גברים והופץ ברבים – איך הוא היה מתקבל? אסור להשוות.

דבר נוסף שהיה קשה לי להבין, היא מתי בדיוק החלוקה הזו של המידע הפכה לבלתי חוקית. אף אחד לא מעלה על דעתו ששיחת בנות, רווית זימה ומפורטת ככל שתהיה, היא עבירה על החוק. למיטב הבנתי גם גוגל דוקס היא פלטפורמה חוקית, כך שכנראה שהחיבור בין האינפורמציה הרגישה שהמניעים לכתיבתה עלומים והפצתה אלקטרונית, היא הבעיה. המחוקק הישראלי מצא לנכון לפתור אותה באמצעות "חוק איסור לשון הרע" (אבל היי, מי שמלכתחילה לשונו טובה לא אמור לדאוג בכלל). וברצינות – מה שהכבוד ההדדי והמוסר הבסיסי לא עושים, גיליתי שעושים שני חוקים: חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות. במצטבר מדובר בכ- 8000 מילים, ועל כן תסתפקו בתזכורת תמציתית:

"לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו", כאשר פגיעה בפרטיות היא, בין היתר, "פרסומו של עניין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד." חוק איסור לשון הרע קובע שפגיעה היא "להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; לבזות אדם בשל מעשים; לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו".

כל מי שהיה אי פעם בסיטואציה אינטימית יודע כמה "נפיצה" האינטראקציה המינית, ואם  אנו נדרשים למסגר אותה בחוקים, סימן שמצבנו באמת רע. 8000 מילים שנועדו לשמור על צנעת הפרט במקום בו אנו בוחרים להיות הכי חשופים הן אחלה ביטוח, אבל גם סימן ששכחנו משהו מהותי בכל הקשור לאינטימיות וזוגיות. אחרי שאני עשיתי את שיעורי הבית שלי הבנתי מדוע המסמך הזה הוא לא נקמה לגיטימית בגברים על כך שנשים מוטרדות מינית, ומדוע הוא לא ישרת גם את מטרות המשנה שלו –  יצירת בסיס לסולידריות עבור נשים וחינוך מיני בכפייה עבור גברים. הניסיון לקשור בין האלימות כלפי נשים במרחב הציבורי ובין הבחירות שנשים עושות במודע ובהסכמה מלאה הוא קלוש, ובוודאי לא מעורר את האמפתיה שהמאבק המוצדק הזה ראוי לה. באשר לסולידריות: בכן, שנאה ורכילות הן בסיס איתן לסולידריות, עם בעיה אחת יסודית – הנטייה שלהן להנציח את עצמן.

לגבי החינוך המיני – וואלה, חשוב. כל מי שהיה במערכת זוגית יודע כמה חשוב הפידבק מהפרטנר/ית להצלחה ולהתקדמות שלה. הפידבק הוא הדלק שלה והוא הערובה להצלחתה – הרצון למשב את בן/בת הזוג והנכונות לקבל משוב שכזה הם ההבדל בין זיווג אינטרסנטי, ייצרי וחד פעמי ובין בנייה יסודית של מערכת יחסים בין שני אנשים. בהקשר הנוכחי, גילי, יוזמת המסמך כותבת ש"מותר להגיד לבחור שהוא במדרג אבל אסור בשום פנים לגלות לו כמה נשים דירגו אותו או מה הציון המשוקלל שלו" כך שגם האלמנט החינוכי נעלם ומה שנשאר הוא חשדנות, ומרירות. בקיצור, ובהשראת היורו – גול עצמי. התוצאה היא 3:0 מהדהד.

~ הצטרפו ל"ביצים: החוויה הגברית לסוגיה" בפייסבוק  או הירשמו כמנויים לבלוג (צד שמאל למעלה) ~ 
~ הרשומה אינה מוגנת בזכויות יוצרים. אנא השתמשו בה בכל דרך שתמצאו לנכון כדי להפוך את העולם לטוב יותר ~

 
22 תגובות

פורסם ע"י ב- 07/07/2012 ב- תרבות

 

תגים: , , , , , , , , ,