RSS

תגית: גיניקולוגים

ניוזגבר #2 – הניוזלטר של ביצים

ניוזגבר #2 – הניוזלטר של ביצים

דברים רבים העסיקו אותי בשבועות האחרונים, אבל הנה, בשעה טובה הגענו לניוזגבר #2: מוקדם יותר השבוע נתבשרנו כי מישהו חשב שזה יהיה רעיון טוב לפזר בין הפאבים בתל אביב גיניקולוגים שידברו עם נשות העיר על פוריותן ההולכת ומידלדלת. הרגשתי ש"ביצים" צריך להגיד על זה משהו אך מכיוון שלמעט החבר'ה שיזמו את הרעיון הזה, כל השאר מצאו אותו מיותר במקרה הטוב ופוגעני במקרה הרע, לא היה לי מה להוסיף. תרומתי הצטמצמה לסטטוס שפורסם בעמוד הפייסבוק של "ביצים": "מאוד לא אהבתי את הרעיון להכניס גניקולוגים לפאבים ולתת להם לצעוק "הרחם שלכן נובל!". דמיינו מה היה קורה אם ליד כל קופאית בסופר פארם היה עומד מומחה לפוריות שמסביר לגברים שקונים קרם ידיים שאוננות מול סרטי פורנו פוגעת ביכולתו ליהנות מיחסי מין ומשבשת את תפיסתו בכל הקשור לדימוי גוף ומיניות."

משהו מרגש: לפני שבוע סיפרתי על פרויקט צד שלי – בלוג קטן שנקרא "יא איבני" –  שמוגדר כבלוג על זמני להעברת ידע גברי. הפילוסופיה שמאחוריו היא שבנוסף לכך שפער הדורות הולך וגדל, אורח החיים שלנו גם הוא מפריד בין הורים לילדיהם בכלל, ובין אבות ובנים בפרט. כוונתי היא ליצור אלבום תמונות אינטרנטי אליו יוכלו אבות ובנים להעלות זיכרונות, שיעורי חיים ופיסות ידע גברי, מתוך תקווה שהנבירה בזיכרון תעודד קירבה מחודשת בין הדורות ושהשיתוף של החומרים יהיה בעל ערך עבור גברים אחרים ויועבר הלאה. ידע גברי הוא כל דבר מ"איך להתגלח?" או "איך בוחרים אבטיח?" ועד רגעים סנטימנטליים שמאחוריהם סיפור כמו "פעם ראשונה עם אבא במגרש כדורגל". פוסט לדוגמא כבר באוויר ומחכה לכם שתקראו אותו.  ~ חומרים יש לשלוח לכתובת yaibni.blog@gmail.com ~

משהו טוב: כזכור, בשנה שעברה ציינו גברים בכל הארץ את "מובמבר", חודש השפם הבינלאומי, שמטרתו היא לעורר מודעות לבריאות הגבר בכלל, ולסרטן הערמונית בפרט. "ביצים" לקח חלק בעניין ובעזרת חברים טובים מכל הארץ הרמנו בומבה של אירוע עם 500 אורחים והרבה באזז חיובי. חודש נובמבר כבר בפתח ואנחנו מתחילים את הארגונים לקראת אירועי השנה, שיהיו גדולים עוד יותר. לטובת העניין אנחנו מכנסים פגישה של כל מי שרוצה לקחת חלק ביוזמה: גברים או נשים, רעיונאים או מפיקים, משופמים או חלקים – כולם מוזמנים לסיעור המוחות שיתרחש בטמפל בר בסינמה סיטי ביום שלישי הקרוב בשעה 18:00. עוד פרטים אפשר למצוא בקבוצה של מובמבר בפייסבוק, או עם הודעה אישית אלי.

משהו לשמוע #1: לפני שבועיים יצאתי עם ההורים שלי לדייט. הלכנו לצוותא, לראות את מוריס אל מדיוני הגדול מופיע עם הרכב צעיר, עשיר ומעולה בשם דיאלנא. אל מדיוני הוא פסנתרן שמשלב מוסיקה אלג'יראית עם מוסיקה קובנית בסגנון שנקרא "ראי". הוא שר בערבית, צרפתית ומיני ניבים של שתי השפות. אחרי קטעי הפתיחה המרהיבים של ההרכב, אל מדיוני עלה לבמה לבוש בבגדיו הפשוטים ועם חיוך ענק. הקהל התאהב בפסנתרן בן ה-84, ובאמת שאי אפשר אחרת. בפער בין ירידתו מהבמה ובין הקטע הבא שנוגן אפשר היה לשמוע אותו שואל את החבר'ה בבק-סטייג' "איך היה?" בקול גדול ומתרגש.

מוריס אל מדיוני באתר "הפרויקט"

משהו מגניב: השבוע נתקלתי בקישור נהדר, לעמוד שמרכז בתוכו 25 תמונות של דיויד בואי עושה "דברים נורמליים". מה מגניב בזה, אתם שואלים? ובכן, בואי הגדיר מחדש את המושג "גבריות", או יותר נכון – הרחיב את גבולותיו. הוא קרא תיגר על כל דבר, מהמוסיקה של תקופתו, דרך האופנה ועד התפקידים המגדריים. דיויד בואי הוא תמצית המילה "סטייל" ואני מרגיש שהעולם עדיין מנסה להדביק פערים עם הפעילות החלוצית שלו, ובדיוק בגלל זה המראה של בואי בתפאורה יומיומית הוא כל כך מרגש – יש בו הוכחה לכך שיותר משבואי הוא אייקון תרבותי, הוא בן אדם, ממש כמונו. קליק.

משהו לעשות: הבנות שהקימו את קבוצת הפייסבוק והתופעה המפלצתית "בחורים שווים בין חברות" מפיקות מסיבה נוספת, הרביעית במספר. כשהן יותר מנוסות ומגובות בקבוצה עם יותר מ- 7000 נשים, הן מוציאות את הקהילה שלהן מהמסכים ומפגישות רווקים ורווקות בגילאי 24-35 לקצת פארטי פארטי. בהרשמה מראש ותשלום של 50 שקל אתם יכולים להבטיח לעצמכם מקום במסיבה וסיכוי לא רע לאהבה. פרטים בעמוד הפייסבוק של האירוע.

משהו לשמוע #2: יום אחרי הופעתו של מוריס אל מדיוני נכנסתי למועדון הבארבי, שהיה מפוצץ עד אפס מקום. הסיבה לכך הייתה הופעה חד פעמית, שתירשם בדברי הימים של תל אביב. ההופעה הזו הייתה נקודת ציון חשובה בתהליך הטמעת הבלוז כחלק מהנוף המוסיקלי שלנו, תהליך שמתקיים כבר שנים על אש קטנה, הודות לפועלם של אנשים כמו ערן סבג, אלי מרקוס, והאחת והיחידה – ימית הגר. הגר יזמה את הגעתו של רוברט בלפור אלינו אחרי שסירבה להשלים עם המחשבה שהבלוזיסטים הגדולים ימותו לפני שתראה אותם. סיבה נוספת שהפכה את הערב הזה למיוחד כל כך היא שבלפור, בורן&רייזד במיסיסיפי, יחגוג השבוע יום הולדת 72. זה הופך אותו לאחד הצאצאים המבוגרים ביותר מקרב נגני הבלוז השורשיים שעדיין חי. מדובר בענק מוסיקלי ומייצגו של אחד החיבורים התרבותיים העמוקים ביותר בן בני אדם, קרקע גידולם והמוסיקה שלהם. בלפור הוא ספר היסטוריה מנגן וההופעה בבארבי הייתה כמו מעמד הר סיני לבלוזיסטים, שקיבלו את התורה ישירות מהאדם שלמד אותה כשגדל על ברכיהם של טיטאנים כמו מאדי ווטרס והאולינג וולף.

משהו לחכות לו: מחר יעלה הפוסט השבועי הרגיל של "ביצים", ובו אוסיף עוד ספר למדף הספרים הגברי. בפרקים הקודמים של הסדרה הבאתי את "זיונים זה לא הכל" הפרובוקטיבי והנהדר, את "זורבה היווני" שמשמש כמו תנ"ך מעשי לגברים מבוייתים-מידי ואת ספרי הילדים המבוגרים "הנסיך הקטן" ו-"אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים". הפעם אני כותב על "בדרכים" של ג'ק קרואק, שעליו נאמר ש"פרסומו הוא מאורע היסטורי… עבודת אומנות אותנטית שעוסקת ברגע גדול, בעידן בו תשומת הלב מפוצלת והרגישויות מוקהות על ידי אופנת הסופרלטיבים". יומן המסע הענק הזה שימש השראה לגיבורי תרבות רבים, כדוגמתם של האנטר תומפסון (פחד ותיעוב בלס וגאס), ואן מוריסון, ג'ים מוריסון ובוב דילן. מחר אתן עליו את דעתי, שתגובה במיטב הציטוטים מהספר.

משהו לסיום: מתישהו בשבוע שעבר הבלוג חצה את קו ה-50,000 צפיות. שמונה עשר החודשים ש"ביצים" באוויר מרגישים לי היום כמו טיסה ארוכה. טיסה שמתחילה במקום אחד – עם אקלים אחד וסביבה אחת, ומסתיימת במקום אחר, במציאות אחרת. למרות שכתבתי יותר מ- 80 פוסטים, את המילים כדי להודות לכל החברים לדרך, עדיין לא מצאתי. אני רק יודע ש"ביצים" לקח אותי למציאות חדשה ומבורכת, וכל שנותר לי לעשות הוא להגיד "תודה" לכל מי שקרא, הגיב, תיקן, התעצבן או תרם בצורה כלשהי לפעילות הבלוג. תודה על 18 חודשים של עבר מפואר, ואל תשכחו: העתיד עוד לפנינו.

הצטרפו ל"ביצים" בפייסבוק או הירשמו כמנויים לבלוג (צד שמאל למעלה) ~ 
~ זכרו: הרשומה אינה מוגנת בזכויות יוצרים. השתמשו בה בכל דרך שתמצאו לנכון כדי להפוך את העולם לטוב יותר ~

 

תגים: , , , , , , , , , , , , ,