RSS

תגית: איך להתחיל עם בחורה

איך להתחיל עם בחורה זרה מבלי שתצרח / גבריות ופמיניזם

איך להתחיל עם בחורה זרה מבלי שתצרח / גבריות ופמיניזם

"ביצים"  מוקדש לחקר החוויה הגברית לסוגיה, ומתוקף כך נדרשתי לא פעם לסוגיות שנשים הן העומדות במרכזן. זה קרה כשתופעת הדרת הנשים התעוררה (קליק לפוסט, קליק לעוד אחד), זה קרה בפוסט שבא לבדוק האם אתה אנס וזה קורה הערב שוב. את המאמר הבא מצאתי בבלוג המעולה של הילה שאולי פגשתם כאו בתגובות. היא עשתה עבודה נהדרת עם התרדום של המאמר וגם הם הבלוג שלה – הבלוג עשיר, מעניין ותמיד רלוונטי. אני נהנה ממנו מאוד. המנהלות של "הכצעקתה" עזרו לה בהגהה ובעיבוד ואם אתם לא מכירים אותן ואת פועל, לחצו כאן. הכצעקתה זה בלוג מצויין ופורץ הדרך שמתעסק בהטרדות רחוב, תופעה שאתם לא מאמינים כמה שהיא שכיחה וכמה היא מעכירה את האווירה ברחובות שלנו. המקור של המאמר הוא כאן, ואם תאהבו אותו, תשתפו ותשלחו מילה טובה לכל מי שעזר לו להתגלגל לכאן. מתחילים.

לפני שהקמתי את "ביצים" הנחת העבודה שלי הייתה שפמיניסטית היא אישה כוחנית ומדוכאת שמנסה לנצח גברים "במגרש שלהם" תוך שהיא שורפת חזיות ובהכרח לא מגלחת רגליים. גיליתי שב- 9 פעמים מתוך 10 אני טועה. גיליתי גם שהפיתוח של צד "פמיניסטי" באישיות של גבר זו דרישת סף בעידן הנוכחי. אחד המסרים העיקריים שאני כותב עליהם הוא השאיפה למימוש עצמי, לאינדיבידואליזם. אבל. השאיפה לחיות חיים מלאים ועשירים תקפה רק כאשר היא לא מגיעה על חשבונם של אנשים אחרים ותוך כדי פגיעה בהם. התנועה הפמיניסטית קמה, בין היתר, כדי לעצור את האפליה והדיכוי המתמשך של נשים. איך זה קשור לגבריות?

 ג'נטלמן הוא אדם שנותן לעולם יותר ממה שהוא לוקח ממנו, ועצימת עיניים או הדחקה של המצוקות שאיתן מתמודדות נשים מעמיד אותך אוטומטית בצד הלא-ג'נטלמני של המשוואה. פשטני, אני יודע. להיות פמיניסט וג'נטלמן זה קצת יותר מורכב מאשר לפתוח דלתות ולמלמל משהו על שיוויון. בתור מי שעושה את צעדיו הראשונים בעולם הזה, אני יכול להגיד שהתחלה טובה תהיה לא להתבלבל בין "ידיעה" ובין "הבנה". לדעת שקיים חוסר שוויון בעולם שלנו לא שווה להבנה של התופעה. ההבדל בין "הבנה" ל-"ידיעה" הוא בכך שההבנה גוררת שינוי בהתנהגות, בעוד שידיעה מספיקה רק בטוקבקים אנונימיים, והנה, הגענו לתכלס': איך להתחיל עם בחורה זרה מבלי שתצרח:

נניח ואתה בחור. אפילו אחד נחמד. נניח שאתה אוהב ילדים וחיות קטנות ופרוותיות. אתה מכבד את המבוגרים ועוזר לזקנות לחצות את הכביש. אתה תורם לצדקה, אולי גם מתנדב מדי פעם. כשאתה מספר בדיחה, אתה לא צוחק מהפאנצ'ליינים של עצמך. ואתה מכבד נשים. אתה אוהב נשים. למעשה, היית שמח לו הייתה לך מערכת יחסים אוהבת ומבוססת על כבוד הדדי עם אשה. למרבה הצער, עוד לא פגשת את אותה האישה – היא לא עובדת איתך, מכרים משותפים לא הציגו אתכם זה בפני זו באירוע חברתי ואתם לא חולקים את אותם תחביבים. לכן אתה נאלץ לחפש אחריה במחוזות אחרים. ציבוריים. אוטובוס. רכבת. רחוב.

עד כאן, הכל טוב ויפה.

עכשיו, נניח שראית מישהי שמצאה חן בעינייך במקום ציבורי ואתה רוצה לפנות אליה. כדי שהפניה תצליח, רצוי לנסות לחשוב על הסיטואציה כפי שהיא נתפשת על ידי הבחורה ולהתאים את ההתנהגות שלך אליה, כדי שלא נקבל דיווח מעורפל להכצעקתה שמסתיים ב"ואז הוא צעק בזמן שרצתי משם, "מבטיח לך שאני לא אנס, באמא שלי!"". שורש הבעיה, עלם חמודות, הוא שרוב הנשים מתמודדות עם סט שונה של בעיות ודאגות ביום-יום מכם, הגברים, ולכן המשימה הזו עשויה להיות קשה לפעמים.

שאגות, נניח. קללות. שליחות ידיים. מגוון קולות משונים המזמינים, בדר"כ, את הכלב או החתול הקרוב להתקרב. באופן כללי, מגוון מחוות שגורמות לנו להרגיש לא הכי נחמד ונעים שם, בלשון המעטה, ברחוב ובאוטובוס וברכבת.

ולכן כאשר אתה – איש זר – ניגש אלי ברחוב, משהו בתת מודע נדלק אצלי. משהו שאומר שעלי לשאול את עצמי האם אתה מתכנן לפגוע בי. ואם אנחנו בתחילתה של התקשרות רומנטית, העסק עלול להפך רק יותר מסובך.

אתה חושב שאני מגזימה? אחת משלוש אחת מארבע נשים ישראליות תחווה תקיפה מינית אונס[1] במהלך חייה, ולמרות שאני בטוחה שאתה חושב שאתה לא מכיר אף אנס באופן אישי, רק המספרים הללו מספיקים כדי ללמד אותנו אחרת. כל אותם מקרי האונס לא בוצעו על ידי בני סלע והאחוקים שלו מתא האנסים בכלא ניצן, ולמרות שאתה בטוח מעבר לכל ספק שאף גבר שאתה מכיר איננו אנס, הסטטיסטיקה מצביעה אחרת. תחשוב על זה: אם כל אנס אונס בממוצע 10 נשים (מספר מזעזע לכשעצמו, לא?), אז לפחות אחד מתוך 40 גברים הוא אנס. אלה שישה בחורים שסיימו איתך תיכון, שלושה מהחבר'ה מהפלוגה בצבא, אחד מהקולגות במשרד, אחד מהנוסעים בקרון הרכבת, שמונה עשר מהמתאמנים בחדר הכושר שלך.

עם מספרים כאלה, איך אני יכולה לדעת שאתה – הבחור הנחמד שפונה אלי בחיפוש אחר חברות ואולי אפילו אהבה, הוא לא אנס? אני לא יכולה לדעת. תבין – אני לא מסוגלת לקרוא את המחשבות שלך, ואין לי שמץ של מושג מה הכוונות שלך. אם אתה מצפה שאני אסמוך עליך סתם כך ופשוט אניח שאתה בחור מהסוג הנחמד, כנראה שעדיין לא הבנת שאנחנו לא חיים באותו העולם. אתה יודע, אותו העולם בו הסטטיסטיקות האמורות חלות עליי, אבל לא עלייך, ועכשיו, משהבנת שיש בעיה, אני בטוחה שתרצה להבין כיצד ניתן לפתור אותה.

 ובכן, חדשות טובות. מבחינתך הדבר היחיד שניתן לעשות הוא לייצר אווירה שתגרום לנשים שאתה ניגש אליהן להרגיש בטוחות ככל האפשר, ואת זה ניתן להשיג באמצעות הקפדה על מספר עקרונות פשוטים.

העקרון הראשון הוא שאתה חייב לכבד את העובדה שאנחנו מחליטות עד כמה אנחנו מוכנות לקחת על עצמנו סיכונים.

כשאתה ניגש אלינו, חלק במוח שלנו ינסה להעריך את הסיכוי שתנסה לפגוע בנו, ושלא תהיה טעות – הסיכוי הזה הוא אף פעם לא 0%. חלקנו, ובמיוחד נשים שהיו בעבר נפגעות של אלימות מינית או אלימות מסוג אחר, לא מוכנות לקחת על עצמנו שום רמה של סיכון. אותן נשים לא מעוניינות שתיגש אליהן ברחוב, לא משנה כמה אתה נחמד ומלטף כלבלבים, ולא משנה כמה אתה מעוניין לצאת איתן – וזו זכותן. אף אחת לא מחוייבת לשמוע את נאום המכירות שלך לפני שהיא מחליטה שהיא לא בשוק הקונים.

עקרון שני: חשוב שתהיה מודע למסרים שהמראה וההתנהגות שלך משדרים לסביבה, כי אנחנו שמות אליהם לב. 

ראשית, ברמת הפרט: לובש טישרטים עם בדיחות אונס? בעל סטנדרט הגיינה אישית נמוך מהמקובל? בעל נטייה קלה לדבר ללא הפסק על האפוקליפסה המתקרבת? בעל קעקועים של סמלי כנופיות במקומות בולטים או של משפחת תיקנים עליזה בכל צבעי הקשת על המצח? כנראה שלא תקבל תגובות חיוביות במיוחד אם תיגש לנשים ונערות סתם כך. זה לא אומר שנגזרו עליך חיים של בדידות, רק שאולי עדיף שתפנה לאפיקי היכרות אחרים, שבהם יהיה קל לך יותר להכיר נשים בהתבסס על העניין המשותף שלכם בדתות איזוטריות וזאולוגיה.

שנית, ברמת הסביבה. האם אתה נמצא בסמטה חשוכה? כי אם כן, כנראה שזה לא הזמן הכי מתאים לנסות לפצוח בשיחה קלילה עם עם בחורה שהולכת בה לבדה. באופן כללי, נסיון להתחיל עם מישהי במקום ציבורי שבו רק שניכם נמצאים עשוי לגרום לה לחוסר נוחות. יתרה מכך – אם אתם נמצאים במקום סגור, כמו מעלית, קרון רכבת או אוטובוס, אפילו כשיש אנשים סביבכם, הסיטואציה עדיין בעייתית, כי היכולת של הבחורה להתרחק ממך במקרה שהיא תחוש באיום היא מוגבלת. כדי לגרום למישהי להרגיש בטוחה, שאל את עצמך לפני שאתה מתחיל להתחיל – "לו הייתי גבר מסוכן, האם השהות של הבחורה במחיצתי כאן היתה בטוחה עבורה?" אם התשובה היא "לא", עדיף שלא לנסות לפנות אליה, גם אם אתה שה תמים.

מצד שני, אם שניכם מתלווים לאמהות שלכם בביקור הדו-שבועי אצל הספר, והן חברות-הכי-טובות עוד מתקופת בגין, כנראה שהסיטואציה בטוחה ככל שהיא אי פעם תהיה. כלומר, לא בטוחה ב100%, אבל קרוב למדי.

עקרון שלישי: נשים מתקשרות. תמיד. למד להבין ולכבד את הצורה שבה נשים מתקשרות. 

נניח שאתה רוצה להגיד "היי" לבחורה חמודה שראית באוטובוס. כיצד תדע איך היא תגיב? למרבה המזל, ניתן לחזות את התגובה שלה במידה מסויימת של ביטחון, בגלל שכבר עכשיו היא שולחת מסרים שיכולים להצביע על תגובתה העתידית. התבוננות מהחלון, קריאת ספר, התעסקות במחשב האישי, שילוב ידיים והטיית הגוף הרחק ממך – כולם סימנים די טובים שהיא לא מעוניינת שיפריעו לה, אפילו אם נורא בא לך לספר לה שאתה אוהב את השיער, הנעליים או הספר שלה. אין לנו שום דרך לדעת האם אתה תמים או לא, זוכר? מחמאות הן לא בהכרח סיבה טובה עבורנו לחייך לעברך ולומר תודה, ואל תניח שאתה יודע בדיוק כיצד למוסס אותנו באמצעות הקסם השופע ממך. תאמין לנו כשאנחנו אומרות שאנחנו לא מעוניינות בנסיונות שלך, ותן לנו מרחב.

אם אתה בכל זאת בוחר לדבר עם הבחורה והיא מגיבה בתשובות לקוניות, ואולי אפילו לא מסתכלת לכיוון שלך, או אפילו אומרת "מצטערת, לא עכשיו" עם חיוך על שפתיה, היא משדרת "אני לא רוצה להיות גסת רוח, אבל בבקשה תניח לי". עכשיו, אתה לא יודע למה היא רוצה שתניח לה. זה יכול להיות "בבקשה תניח לי כי אני מנסה לשנן את 'חלום ליל קיץ' של שייקספיר", זה יכול להיות "בבקשה תניח לי כי אתה גבר מפחיד עם הבל פה מרקיב" וזה יכול להיות גם "בבקשה תניח לי כי אני מתכננת כרגע התנקשות בחייה של אישיות פוליטית בכירה, ואם תעלה על הכיסוי שלי אני אאלץ להרוג אותך".

לעומת זאת, אם היא מסתובבת לעברך, יוצרת קשר עין ומשתפת פעולה בצורה עירנית, זה אור ירוק שניתן להמשיך בשיחה, כל עוד לא קיבלת סימנים שמשהו השתנה והבחורה מעוניינת לסיים אותה.

עקרון רביעי: אם אתה לא מכבד את מה שהבחורה אומרת לך או משדרת לך, אתה מסמן את עצמך כבעיה.

למשל, ישבתי פעם על כוס קפה עם גבר, בפגישה בודדת שהתקיימה בינינו וארכה שעה בדיוק. ביומיים שלאחר הפגישה, הוא שלח לי כ15 אי-מיילים שבהם הוא נזף בי על כך שלא הגבתי לו. שלחתי לו מכתב תשובה בו כתבתי "תראה, התגובה שלך חסרת פרופורציה לחלוטין ביחס לפגישה הבודדת שהיתה לנו. לא נוח לי עם זה, בבקשה אל תיצור איתי קשר שוב". עברו חודשיים מאז. האם הוא עדיין שולח מכתבים? כן, בערך אחת לשבועיים.

אותו גבר מדורג גבוה יותר בסולם האיומים אפילו מהבחור עם משפחת התיקנים על המצח (שלמען האמת, לא אשם בדבר פרט לטעם מזעזע). אתה מבין, האדון הבהיר לי שהוא מוכן להתעלם לחלוטין ממה שאמרתי לו כי הוא רוצה ממני משהו. עכשיו, אנחנו לא יודעים אם אותו בחור הוא אנס (נקווה שלא), אבל הוא בהחלט אנס שרדינגריאני בעל הסתברות גדולה בהרבה מאחד-לשישים. אפשר רק להניח כי אדם שמתעלם מאמירת הלאו של בחורה בסיטואציה שאיננה מינית, מועד להתעלם ממנה גם בסיטואציה מינית.

אם אתה מתעלם מהמסרים שהבחורה שולחת לך, אתה נוהג בצורה דומה: כשאתה מתעקש לדבר עם בחורה בזמן שהיא עסוקה באותו הרגע במשהו אחר, אתה שולח מסר עדין שהרצון שלך לתקשר איתה עולה בחשיבותו על זכותה להעזב לנפשה. אם אתה ממשיך לדבר איתה בזמן שהיא מנסה לסיים את השיחה, אתה שולח מסר עדין שהרצון שלך לדבר עולה בחשיבותו על זכותה להעזב לנפשה. כל אחד מהמסרים הללו מצביע על כך שאתה מאמין שהרצונות שלך הם סיבה לגיטימית לרמוס את זכויותיה.

עקרון חמישי ואחרון: לא תאנוס.

…וכמו כן, המנע מביצוע העבירות הדומות-אך-פחות-חמורות הבאות: לא תתקוף מינית, לא תחפון נשים זרות, לא תגביל את חופש התנועה שלהן, לא תחשוף את איבר מינך או אזורים שאמורים להיות מכוסים בציבור, לא תאיים באלימות פיזית או מינית.

האם הדברים הללו אמורים להיות מובנים מאליו? ברור שכן, אבל למרבה הצער, זה לא המצב בעולם שאנחנו חיות בו, ואולי אתה מתחיל להבין שזה גם לא המצב בעולם שאתה חי בו.

[1] הסטטיסטיקה המקורית שהשתמשנו בה התייחסה לתקיפות מיניות. לאחר מחשבה שינינו את הפסקה כך שתתיחס לסטטיסטיקה עבור מקרי אונס כדי שלא לערבב שמחה בששון.

 ~ בפייסבוק של "ביצים" מתפרסמים תכנים שאינם מבשילים למאמרים, אבל הם נהדרים. LIKE קטן, ואתם שם ~
הרשימה אינה מוגנת בזכויות יוצרים.  אנא, השתמשו בה בכל דרך שתמצאו לנכון על מנת להפוך את העולם לטוב יותר.

 
12 תגובות

פורסם ע"י ב- 27/03/2012 ב- מגדר

 

תגים: , , , , , , , ,