RSS

הקלות הבלתי נסבלת של התיוג: על דירוג הגברים

07 יול
הקלות הבלתי נסבלת של התיוג: על דירוג הגברים

כשקראתי לראשונה על מסמך הדירוג הסודי של נשות תל אביב חמקו ממני ההשלכות הרעות והבלתי חוקיות של הדבר הזה ותהיתי "איך הן לא עשו את זה קודם?". חשבתי שזה רק הגיוני שגילוי העריות הקולקטיבי הזה שנקרא תל אביב יתחיל לפחד מהאפשרות של להשאיר טעם רע, וקיוויתי שהמסמך הזה יהיה שעון מעורר לגברים בארץ שיזכיר להם שלהיות גבר זו עבודה במשרה מלאה.

פעם היה דבר כזה שנקרא "מוניטין" ועל פיו קמו ונפלו אנשים ועסקים. ויקיפדיה-בריטניקה מגדירה את המוניטין כ"רושם הכללי שנוצר על אדם, בעיני אנשים אחרים… המוניטין נובעים כתוצאה ישירה מהתנהלותו של אדם" ובהמשך נאמר גם ש"מוניטין מייחסים גם לחברה עסקית וגם לציבור מוגדר אשר יצרו לעצמם מוניטין עקב פעילותם". הציבור הגברי, נמצא במקום בעייתי. המוניטין שלנו כ"ציבור מוגדר" אילץ את נשות העיר לדרגם במסמך ולהפיצו בניהן בסימן "ונשמרתן למיטותיכן."

אגב, בהמשך לעיון בויקיפדיה הופניתי לפסק דין בו נדון בהרחבה מושג המוניטין בהקשר שונה למדי – משפט בנוגע להפרת זכויות היוצרים על החטיף "אפרופו". שם נקבע כי מוניטין הוא "תדמיתו החיובית של המוצר בעיני הציבור, אשר הודות לה קיים שוק של לקוחות  אשר מעוניינים ברכישתו". אני יודע. לא ייאמן. הכל מתחיל ונגמר במשהו לנשנש במיטה, מול הטלוויזיה.

כיום הצטמצנו ל"תדמית" והמוניטין… אנחנו לא טורחים איתו. כל יום הוא הזדמנות להמציא את עצמינו מחדש, ובעידן של שיפוטיות יתר, פשוט הפסקנו לנסות למצוא עקביות. "עכשיו" הוא הכוכב של הרגע ובי בכלל צריך מוניטין כשיש שירות לקוחות. הבעיה היא שמה שעובד בשביל סלקום ואסם לא קיים בשביל האדם הפרטי. גברים שדיברתי איתם על המסמך הזדעזעו, אני הרגשתי שהזעזוע הזה הוא צביעות. מה זה הרגשתי – ידעתי  –  ידעתי שכל אותם גברים שזועזעו מהדירוג שכחו שימים לפני כן, בסיטואציה אחרת, הם היו אלו שהחליפו רשמים עם חבריהם על בחורות שראו סביבם בבר. השלל הרוחני של גברים רבים כולל רשימות שכאלו, כשדירוג נשים ורכילות אודותיהן זה הדבק העיקרי בחברויות גבריות רבות. זה מכנה משותף רחב, נמוך ו… תמיד רלוונטי.

כנראה שאותה עצלנות שגורמת לנו לאכול ישר מהקופסא היא אותה העצלנות שמנעה העלאת נתונים כאלו על מסמך גוגל דוקס. זה, והפוביה הנצחית מאקסל – מעצרים בג'נין, שביל המוות בבוליביה ולעמוד בתור למועדונים במתחם יד חרוצים – כל הפחדים האלו הם כלום לעומת מסמך אקסל, וכך נמנענו אנחנו מלהיות אלו החתומים על האייטם הפרובוקטיבי בעכבר העיר. מה שהוביל אותי למחשבה הבאה: מסמך כזה שנוסח ע"י גברים והופץ ברבים – איך הוא היה מתקבל? אסור להשוות.

דבר נוסף שהיה קשה לי להבין, היא מתי בדיוק החלוקה הזו של המידע הפכה לבלתי חוקית. אף אחד לא מעלה על דעתו ששיחת בנות, רווית זימה ומפורטת ככל שתהיה, היא עבירה על החוק. למיטב הבנתי גם גוגל דוקס היא פלטפורמה חוקית, כך שכנראה שהחיבור בין האינפורמציה הרגישה שהמניעים לכתיבתה עלומים והפצתה אלקטרונית, היא הבעיה. המחוקק הישראלי מצא לנכון לפתור אותה באמצעות "חוק איסור לשון הרע" (אבל היי, מי שמלכתחילה לשונו טובה לא אמור לדאוג בכלל). וברצינות – מה שהכבוד ההדדי והמוסר הבסיסי לא עושים, גיליתי שעושים שני חוקים: חוק איסור לשון הרע וחוק הגנת הפרטיות. במצטבר מדובר בכ- 8000 מילים, ועל כן תסתפקו בתזכורת תמציתית:

"לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו", כאשר פגיעה בפרטיות היא, בין היתר, "פרסומו של עניין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד." חוק איסור לשון הרע קובע שפגיעה היא "להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; לבזות אדם בשל מעשים; לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו".

כל מי שהיה אי פעם בסיטואציה אינטימית יודע כמה "נפיצה" האינטראקציה המינית, ואם  אנו נדרשים למסגר אותה בחוקים, סימן שמצבנו באמת רע. 8000 מילים שנועדו לשמור על צנעת הפרט במקום בו אנו בוחרים להיות הכי חשופים הן אחלה ביטוח, אבל גם סימן ששכחנו משהו מהותי בכל הקשור לאינטימיות וזוגיות. אחרי שאני עשיתי את שיעורי הבית שלי הבנתי מדוע המסמך הזה הוא לא נקמה לגיטימית בגברים על כך שנשים מוטרדות מינית, ומדוע הוא לא ישרת גם את מטרות המשנה שלו –  יצירת בסיס לסולידריות עבור נשים וחינוך מיני בכפייה עבור גברים. הניסיון לקשור בין האלימות כלפי נשים במרחב הציבורי ובין הבחירות שנשים עושות במודע ובהסכמה מלאה הוא קלוש, ובוודאי לא מעורר את האמפתיה שהמאבק המוצדק הזה ראוי לה. באשר לסולידריות: בכן, שנאה ורכילות הן בסיס איתן לסולידריות, עם בעיה אחת יסודית – הנטייה שלהן להנציח את עצמן.

לגבי החינוך המיני – וואלה, חשוב. כל מי שהיה במערכת זוגית יודע כמה חשוב הפידבק מהפרטנר/ית להצלחה ולהתקדמות שלה. הפידבק הוא הדלק שלה והוא הערובה להצלחתה – הרצון למשב את בן/בת הזוג והנכונות לקבל משוב שכזה הם ההבדל בין זיווג אינטרסנטי, ייצרי וחד פעמי ובין בנייה יסודית של מערכת יחסים בין שני אנשים. בהקשר הנוכחי, גילי, יוזמת המסמך כותבת ש"מותר להגיד לבחור שהוא במדרג אבל אסור בשום פנים לגלות לו כמה נשים דירגו אותו או מה הציון המשוקלל שלו" כך שגם האלמנט החינוכי נעלם ומה שנשאר הוא חשדנות, ומרירות. בקיצור, ובהשראת היורו – גול עצמי. התוצאה היא 3:0 מהדהד.

~ הצטרפו ל"ביצים: החוויה הגברית לסוגיה" בפייסבוק  או הירשמו כמנויים לבלוג (צד שמאל למעלה) ~ 
~ הרשומה אינה מוגנת בזכויות יוצרים. אנא השתמשו בה בכל דרך שתמצאו לנכון כדי להפוך את העולם לטוב יותר ~

 
22 תגובות

פורסם ע"י ב- 07/07/2012 ב- תרבות

 

תגים: , , , , , , , , ,

22 תגובות ל-“הקלות הבלתי נסבלת של התיוג: על דירוג הגברים

  1. hilanoga

    07/07/2012 at 22:55

    ואו, אני מזועזעת, איזה רעיון מגעיל, משפיל ונוראי.

     
    • טל שמואלי

      08/07/2012 at 6:20

      אני עדיין מקווה שזו רק פרובוקציה של הועד למלחמה באיידס או משהו כזה.

       
  2. אליה

    08/07/2012 at 0:07

    לך לשורה התחתונה
    מה המיקום שלך אחי?!

     
  3. RanE

    08/07/2012 at 5:24

    אני לא חושב שמישהו השלה את את עצמו שנשים לא מדברות על הדברים האלה בינן לבין עצמן. שורש הבעיה הוא המדיום. יש הבדל בין מילים שנאמרות בשיחת בנות שנמצאות באוויר למשך שבריר שניה ועוברות מן הדוברת אל השומעת בלבד ומאוחסנות בזכרונה האנושי האישי, לבין מילים שיושבות על שרת מחשבים אשר בפוטנציה לכל אחת (ואחד) יכולה להיות גישה אליו, גם שנים אחרי שהן נאמרו ומבלי שהזכרון קהה או התעמעם אפילו במעט. תאר לך שהנשים האלו היו גם מצלמות את הגברים האלו ללא ידיעתם, איך זה היה עובר? כי ברמה העקרונית זה מאוד דומה.

    אני הייתי נותן לגברים קצת יותר קרדיט מאשר פוביה מאקסל קו נטוי עצלנות. מחשבים וגברים הם חברים טובים יותר מאשר מחשבים ונשים. יש בעולמנו גברים שהפורנו על המחשב שלהם מקוטלג ברמה כזו שלא היה מביישת את Amazon. אני רוצה להאמין שבאיזשהו מקום רוב הגברים בוחרים לקיים את הדיבר הגברי Gentleman never tells ברמה כזו או אחרת.

    אה! וחידוד הלשון על הלשון עבר לי בהתחלה מעל הראש, אבל אחרי כמה דקות פשוט צחקתי בקול רם בלי סיבה נראית לעין. מזל שלא היה לידי אף אחד….

     
    • טל שמואלי

      08/07/2012 at 6:24

      רן, הזדמן לי לקחת חלק באיזו שיחת בנות כזו פעם, בהיותי בן 19, ואני חייב להגיד לך, זה היה מטלטל. הן מדברות על הכל. באותה העת באמת האמנתי שהן ייצמדו לתיאורים על מוסיקת הרקע והריח של הקטורת. כמובן שטעיתי.

      לגבי הקטלוג – יכול להיות שהשלכתי את הפוביה שלי על כלל האוכלוסייה? כך או כך, הלוואי ואתה צודק והקוד האתי הוא השומר בסף, שאמון על כך שמידע כזה לא יזלוג. אלא אם כן אתה חייל, שאז השיעמום גובר על בטחון המידע.

       
      • hilanoga

        08/07/2012 at 12:30

        טל – לנשים שונות נוח עם רמות שונות של שיתוף. אישית, אני מכירה רק בחורה אחת שמשתפת ברמות שאתה מתאר. כל השאר מסתפקות בלהגיד שקרה משהו עם מישהו, אם הן מדברות על זה בכלל. מטבע הדברים, אתה שמעת רק על נשים שמשתפות, כי, נו – אי אפשר לשמוע על משהו שלא קרה.

        ורן – בתור אשת טכנולוגיה, אני לא מעריכה את ההכללה על נשים ומחשבים.

         
      • RanE

        08/07/2012 at 14:56

        טל, יכול להיות שזה השירות שלי בחיל המודיעין שמשפיע על התפיסה שלי לגבי פרטיות וביטחון שדה.
        הילה, יכול להיות שזה השירות שלי ביחידה טכנולוגית של חיל המודיעין שמשפיע על התפיסה שלי, אבל כאשת טכנולוגיה את בוודאי מודעת לפער המספרי בין גברים ונשים בתחום. אני לא חושב שנשים פחות טובות בטכנולוגיה, אבל אני חושב שהרתיעה הראשונית שלהן גדולה יותר. הלוואי שזה לא היה נכון – זה היה מונע המון סינג'ורים ושיחות תמיכה שאינה נפשית.

         
      • hilanoga

        08/07/2012 at 19:40

        רן – כאשת טכנולוגיה ששריתה ביחידה טכנולוגית של החיל הירוק, יש לי בטן מלאה על הנושא. אני לא רוצה לחטוף לטל את הפוסט לטובת הדיון הלא קשור הזה, אז אני רק אציע לך לשאול את עצמך איזו השפעה יש לאמירות כמו שלך על מידת הרתיעה של נשים מהתחום.

         
      • RanE

        09/07/2012 at 6:26

        הילה,
        במחשבה שניה הייתי משנה את הניסוח שלי ל-"גברים ומחשבים הם חברים טובים לא פחות מאשר מחשבים ונשים". מקווה שרוקנתי לך את הבטן קצת.

         
      • hilanoga

        09/07/2012 at 10:20

        🙂

         
    • ניצן

      08/07/2012 at 14:35

      מסכימה עם הכל חוץ מנשים ומחשבים…פליז…אם היית יודע מה אנחנו מסוגלות לעשות עם המיילים והפייסבוק שאתה חושב שהם פרטיים שלך, היית פורש למנזר…

       
  4. סתם שאלה

    08/07/2012 at 6:25

    מה זה ויקיפדיה-בריטניקה?

     
  5. BeautyBitch

    08/07/2012 at 11:54

    הרשימה מזעזעת בעיניי. היא אינה הפגנה של כוח, היא היכנעות לצורת כוח היחידה ששולטת בעולם- לי יש כוס לכן אני יכולה למנוע מין או לדרג מין. אין כאן התייחסות לאישה מעבר לאובייקט מיני, והגבר זוכה לייצוג אפילו עצוב יותר. פיכסה.

     
  6. Shir Portal

    08/07/2012 at 16:04

    זה רעיון מגעיל, רדוד וחזירי שהופך אנשים לפלקטים. בבסיסו השקפת עולם פאתטית, שמפקיעה את הייחודיות של כל אינטראקציה מינית באשר היא וכן את העובדה שצריכים שניים לטנגו. דירוג זה למוצרים. למסעדות. למקומות בילוי [וגם כאן, הרי, תמיד ישנן הסתייגויות ומשחק תפקיד הטעם האישי והשיקולים האינדיווידואליים]. לא לבני אדם!
    הרשימה הזו מתיימרת להחליט בשבילי מהן ההעדפות שלי במשהו מאוד אינטימי ומאוד אישי.
    עצוב לקרוא על דברים כאלה ואני לגמרי מסכימה עם כל מילה שכתבת.

     
    • טל שמואלי

      08/07/2012 at 20:37

      אני חושב שהרשימה הזו היא ניסיון נקמני של נשים לגרום לגברים להרגיש מה זה להיות רכוש ציבורי, מושא למבטים ורכילות. לצמצם אותם למשהו שהוא חלקיק קטן ממי שהם, ובצורה שתכאיב להם. זה עובד בלהכאיב ונכשל בכל השאר.

      בשביל לדרג בהצלחה צריך יותר מהיכולת להגיד "טוב / רע", שכן אלו, כמו שאמרת, הם פעלים יוצאים של יותר מאשר שיפוט אוייקטיבי. תודה על התמיכה.

       
  7. adistav

    08/07/2012 at 17:40

    מעבר לעניין עצמו, מפריע לי גם המסגור הפמיניסטי / העצמה נשית של הרשימה הזו. הוא מסיט את השיח לכיוון של מלחמת מינים, שהוא רגרסיבי בעיני.

    שזה אולי חופף חלקית למה שBeautyBitch כתבה למעלה.

     
    • טל שמואלי

      08/07/2012 at 20:38

      עדי, לגמרי. גברים עשו כברת דרך בלתי מבוטלת ואקטים כאלו הם לא יותר מאשר מקל בגלגלים של כל המגמה הזו.

       
  8. עדי סתיו

    08/07/2012 at 20:16

    חוץ מהמעשה עצמו, יש לי גם בעיה עם המסגור שלו כפמיניסטי / מעצים נשים / ווטאבר. זה גורר את השיח לכיוון של מלחמת מינים, שהוא מבחינתי רגרסיבי להכאיב. (אפשר גם לומר שזה חופף חלקית למה ש-BeautyBitch כבר כתבה למעלה.)

    חוץ מזה, הפתיע אותי מאוד שכשלעצמו, הרעיון לא עורר בי זעזוע מיוחד, למרות שברור לי שהוא לא עומד בכללי המוסר שהייתי רוצה להאמין שאני פועל ושופט לפיהם. אומנם, הסיכויים שלי, אישית, למצוא את עצמי ברשימה כזו אף פעם לא היו גבוהים והיום הם אפס עגול, אבל זאת לא סיבה טובה. זה נכון שחשוב לחזור ולהגיד שלקיים רשימה כזו זה מעשה מגעיל, אבל נראה לי חשוב לא פחות לנסות להבין למה כל כך הרבה אנשים לא חושבים שזה מגעיל, לפחות לא בלי שיסבירו להם. לכן החלטתי לפרט את האינטרוספקטיבה שלי, למרות שהיא מכוערת:
    – פוריטניות סמויה. אם אתה מתנהג כמו זונה, תקבל יחס של זונה.
    – אם אתה מזיין הרבה אז אתה ממילא חזק ופעיל, אתה לא moral patient, ולכן לא זקוק לאמפתיה. אמפתיה מקבלים נשים וחלשים.

     

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

 
%d בלוגרים אהבו את זה: