RSS

ללכת בלי ולהרגיש בלי: לקט מהעת האחרונה

19 מאי
ללכת בלי ולהרגיש בלי: לקט מהעת האחרונה
בשבועות האחרונים הצטברו, לצד מעשי עוולה ואיוולת רבים, גם חומרים שלא זכו לחשיפה הראויה. החומרים האלו משוועים לעיון נוסף, לעוד בדל של תשומת לב. הנה המובחרים שבהם, לעיונכם:
1. לפני כמה ימים פרסמתי את הרשומה בשם "אהבה בהקפה", באון לייף. עיקר עיסוקה של הרשומה הוא  בסוגיה של תשלום בדייטים, אך מזווית מעט שונה. כך זה נשמע:"פג תוקפו של הסידור לפיו הגבר קונה את זמנה ותשומת ליבה של האישה. כאשר ההכנסה הפנויה הולכת ומצטמקת ויוקר המחיה הולך ועולה, גברים חייבים לשנות את סדר העדיפויות שלהם. אם לא מפאת שוויון, נימוס וכבוד לנשים, אז מכיוון שהאקטים האלו פשוט יקרים". (קליק לקריאה).2. בלוג שעלה לאוויר לפני כמה חודשים נקרא "שק של נחשים". דורה, מי שהקימה אותו, מגדירה אותו כבלוג מעקב בנושא "שנאת נשים וסקסיזם בעיתונות העברית". בלוג שהוא נשכני אפילו יותר ממה שהוא מהנה לקריאה. ביקור בבלוג זו יופי של דרך לחדד את המחשבה הביקורתית ולהרחיב את הדעת. תגובה רגשית מובטחת. (קליק לבלוג).

3. השפה הפרסומית של אקס, על כל קו המוצרים של המותג ממשיכה לעשות כותרות. לאחרונה הוקמה קבוצת מחאה בפייסבוק שקוראת להחרים את המוצרים עקב ההיצמדות של חברת יוניליבר לשפה הזו. כשהתחלתי להכיר את "אולד ספייס" במסגרת עבודתי נחשפתי גם לאקס, ואת ההשוואה בניהם ערכתי כאן. לקבוצת הפייסבוק ניתן להגיע דרך הקישור הזה.
4. מטיבי הלכת שירצו סיבוב נוסף בשדות הקטל והשכול, יזכו לאחד: הבלוג המעולה אישתון מסיים טרילוגיית כתבות בנושא התאבדויות בצבא. ניפוץ מיתוסים הפך לספורט הלאומי שלנו, וביקור כאן יהווה התחלה מעולה למי שעדיין לא נדבק בחיידק המחאה הרב-תחומית שמשתוללת בארץ מהקיץ שעבר. גם "ביצים" עסק בעניין, הנה דוגמית:

"הצבא יעשה ממנו בן אדם". "שיתנהג ככה פעם אחת בצבא ויראה מה זה". "הצבא כבר יהפוך אותו לגבר". כל אלו ומנטרות נוספות הן מנת חלקם של רובינו בטרם התגייסנו, והם תוצאה מכך שהמדינה ויתרה על מערכת החינוך, אבל לא על התעמולה. שואה וגבורה עדיין רצים חזק, הערכים שפעם הכתיבו אותם – קצת פחות. ההורים העסוקים-תמיד מפקידים ילדיהם בידי המורים, ומצפים מהם לתקן את מה שהם קלקלו, באדישותם או רשלנותם. המורים, בתורם וברוב ייאושם, מפקידים את תלמידיהם בידי הצבא, מקווים שהוא יצליח היכן שלהם לא היה סיכוי. והחיילים הצעירים? מהם מצופה לשכוח את מה שלמדו וללמוד את אשר לא לימדו אותם מעולם כדי לתקן את כל מה שמעוות. חיילים רבים נהרגים כשהם צועדים הישר למארב שטמנה להם המציאות. המציאות שבה חיים וגם מתים בנסיבות רגילות לגמרי, חבר'ה כמוני-כמוך, וזה לא קל, להיות חייל מת, עם כל הציפיות האלו." 

5. קישור נוסף, שיקר מאוד ללבי ואני מעלה בכל הזדמנות, הוא הקישור לרשומה הבאה. כל מי שעבד עם קבוצה כלשהי או כחלק ממנה יודע שאחד הגורמים המאחדים הגדולים ביותר בין אנשים הוא מציאת אוייב משותף. להרגיש את האחדות מבלי להרגיש את השנאה זו גדולה אמיתית. הרגשתי את זה לכמה רגעים. ממש כאן.

6. אחרי חודשים של התלבטות בעניין וכשאני מרגיש אמביוולנטיות גדולה כלפי מושא הרשומה הבאה, עלתה רשומה שמדברת על פורנו ועל הנזקים האפשריים שלו. "אורגזמה בשקית" היא נקראת וזו רשומה שפוקחת עיניים וסוגרת רגליים. קליק לרשומה המלאה, וטעימה קטנה, פה למטה:

"נדמה שלמרות ש"כולם עושים את זה" אנחנו לא חווים את ההשלכות של הצפייה בפורנו כצונאמי של הידרדרות ערכית. הסבר אפשרי הוא שלחברה המערבית יש טכניקות להרחיק מאיתנו את הצדדים הלא נעימים של הקיום, ובלבד שנמשיך לצרוך בעקביות את מוצריה. כשם שתעשיית המזון מרחיקה מאיתנו אם המוות והאלימות שכרוכים בייצור האוכל שלנו, כך אנחנו לא מודעים למה שמתרחש מאחורי הקלעים של אחת התעשיות המשגשגות בעולם. יש היום ילדים שגדלים מבלי לדעת ששניצל היה פעם תרנגול, תנחשו איזה גברים הם יהפכו להיות כשמדובר במין."

7. אם שאלתם את עצמכם מה נסגר עם המדינה הזו, ומאיפה כל האלימות הזו מגיעה, ברשומה משבוע שעבר אני מציע תשובה, לצד תחזית מדאיגה. אלימות וביטוייה השונים הייתה מאז ומתמיד חלק מהקוד הגנטי הגברי, אך השבועות האחרונים מאיימים להפוך אותה לעיקר. אותי זה מפחיד:

"כאשר הסביבה מאפשרת, הרוע מתפרץ. כאשר אין ענישה, מתרחשת אלימות, וכאשר אלימות נתקלת בשתיקה, היא מפורשת כהסכמה, שמבטלת את שיקול הדעת העצמאי."

8. אז מה עושים עם כל הג'יפה הזו? מדריך קצר שיעזור לגברים לנווט את עצמם בזהירות המתבקשת נמצא כאן, בפוסט מתורגם שנקרא "איך להתחיל עם בחורה זרה מבלי שתצרח". קריאת חובה.

9. קישור אחרון בנגלה הנוכחית יפנה אותכם לעמוד הפייסבוק של "ביצים", שבו עולים מלא דברים טובים, כמו זה:

 

תגים: , , , , , , , , , , , , , , , , ,

3 תגובות ל-“ללכת בלי ולהרגיש בלי: לקט מהעת האחרונה

  1. אפרת

    20/05/2012 at 14:39

    טל, הכתיבה שלך לא רק תענוג אמיתי, אלא גם נחמה שיש אי שם גבריות שפויה שבבסיסה שיג ושיח ורצון לקיום הדדי עם מקסימום חופש ואהבה : ), תודה!

     
  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    21/05/2012 at 20:56

    מסכימה!

     

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

 
%d בלוגרים אהבו את זה: