RSS

יש גברים שהשתיקה יפה להם

09 אפר
יש גברים שהשתיקה יפה להם

להיות גבר זה לחיות בסוגריים. או לפחות, כך זה היה פעם. הגבולות בין מותר ואסור, ילדותי וגברי… הכל היה חד וברור. העולם מחוץ לגבולות האלו היה טאבו, לא היה מה לחפש שם. אין שטחים אפורים. ההגשמה העצמית הייתה לחיות בצורה טובה ככל האפשר את התפקיד שלך, על הגדרותיו הצרות: להגן ולפרנס. כל השאר? קישוטים.

הפרנסה הפכה להתעשרות וההגנה הופרטה. מה שהספיק בשביל למלא את חייו של גבר במשמעות עד לפני כמה עשורים הפך לדרישת סף מינימלית. לא נותר אלא לחפש את ההגשמה במקומות אחרים. התפנו לגברים הזמן והקשב הדרושים בשביל להמשיך להתפתח בכיוונים חדשים. "האמת היא ארץ בלי שבילים", אמר קרישנמורטי. הפרשנות המקורית למשפט מתייחסת לכך שאין אמת דתית אחת ויחידה, ואני משתמש במשפט הזה כדי להגיד שאין דרך אחת ויחידה להיות גבר.

מגרש המשחקים הגברי הוא רב מימדי. להיות גבר זה להיות אמן ה"גם וגם". אני לא מתכוון למולטי-טאסקינג במובן הרגיל שלו – ביצוע משימות רבות במקביל, אלא במובן הגברי שלו: להיות בעל תחושת מסוגלות עצמית גדולה. זו אותה התורה של בר כוכבא, דון קישוט וג'יימס בונד והיא מתבססת על הניסיון להקיף את העולם כולו בשתי ידיים. להיות איש ספר ולוחם. מאהב ונווד או כל וריאציה אחרת שניתן להעלות על הדעת, ובהתאמה לנסיבות חייו של כל גבר.

בתוך שטף הדימויים של התרבות המערבית קל ללכת לאיבוד. להיות משהו משמעו, פעמים רבות מידי, הוא להיות הבעלים של משהו. של נעליים או מכונית או בושם. השפה המדוברת ביותר בעולם היא שפת המותגים. "תגיד לי איזה סמארטפון יש לך, ואגיד לך מי אתה". ויתרנו על שאלת השאלות מכיוון שכל התשובות נמצאות על המדף. יש דאורדורנט לאנשי עסקים רציניים ולנערים שובבים. מכונית לאיש המשפחה וג'יפ לוואנאבי הרפתקן. כל יום הוא פורים, והחיים שלנו הם רק מה שאנחנו מציגים מבעד לחרכים הצרים של המדיה החברתית.

בשנה החולפת זרקתי את עצמי לכמה הרפתקאות בתקווה ללמוד על עצמי דרכן. מעבודה במשרד פרסום ודרך ריצת מרתון או ההקמה של "ביצים". בכל זירה כזו קיוויתי לפגוש טל אחר. חלק מהפגישות היו מוצלחות. הן הסתיימו בלחיצת יד ובהבטחה עתידית לשיתוף פעולה. חלקן היו מזעזעות. הן נדמו לרגע הזה בו אתה מבין שהלכת לאיבוד, ולא רק שאין לך מושג איפה אתה, אתה גם לא יודע איך לחזור להתחלה. בצבא למדנו שברגעים כאלו, מה שצריך לעשות זה לעלות למקום גבוה, להתאפס. להוריד רגע את הרגל מהגז ולנסות לשחזר. איפה הייתי, לאן אני צריך להגיע, מה אני זוכר.

ניסיתי בחודשים האחרונים לחשוב אחורה על השנה הזו וגיליתי שאני מרגיש כמו בן אדם שהרגע יצא מסרט: אני זוכר מעט מאוד ממה הרגע חוויתי והניסיונות לחיות מחדש את החוויה נעלמים בתוך הדבר הבא. אתה משאיר אותם על הרציף של העבר שלך ורק הולך ומתרחק מהם, שוכח את מה שאולי היה ללמוד מהם עד שהם רק נקודה קטנה באופק, סיפור, שקרה למישהו אחר. בתוך החוויה הזו ביקשתי לעצמי הרפתקה נוספת, והיא קורס ויפסאנה. מדיטציית שתיקה. "פוס משחק" רציני. לנסות להישאר עוד רגע עם עצמי. לעלות למקום גבוה יותר, להתאפס.

"…הרי מה שנחוץ אינו אלא זה: בדידות, בדידות פנימית גדולה. להתכנס בתוך עצמך ולא לפגוש איש במשך שעות – לא ייתכן שדבר זה איננו בגדר הישג. להיות בודד כפי שהיינו בודדים בימי הילדות, כשהמבוגרים התהלכו להם משוקעים בתוך דברים שנראים חשובים וגדולים… זכור, אדון יקר, את העולם שאתה נושא בתוכך, וכנה את הזיכרון הזה בכל שם שתרצה: אם היזכרות בילדותך או געגועים לעבר עתידך – ובלבד שתהיה ער לכל דבר בקם בתוכך ותעמיד אותו מעל כל מה שאתה רואה סביבך. מה שמתרחש בפנימך ראוי למלוא אהבתך, אותו עליך לטפח בדרך זו או אחרת ולא לבזבז יותר מידי זמן ויותר מידי נחישות כדי להבהיר את עמדתך כלפי בני האדם" (רילקה, מכתבים אל משורר צעיר).

ביחד עם ים אספתי את כל ההערות והתובנות שעלו עבור המיזם החדש שלנו – "הדון" – והכל יעובד לתוך השלב הבא בהתפתחות של "ביצים". אשוב לעדכן את "ביצים" בתום הפגרה, בעוד כשבועיים.

 
תגובה אחת

פורסם ע"י ב- 09/04/2012 ב- פסיכולוגיה

 

תגים: , , , , , , , ,

תגובה אחת ל-“יש גברים שהשתיקה יפה להם

  1. limor

    13/04/2012 at 13:32

    i think sometimes (and i learnd that through my own experience) the best thing is just to let yourself go..

     

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

 
%d בלוגרים אהבו את זה: