RSS

ביצים: הבלוג של הדון.

01 אפר

זה קרה היום, לפני שנה, שעלה הפוסט הראשון של "ביצים". לא היה לי מושג למה אני מכניס את עצמי כשהתחלתי לכתוב על "גבריות", כתבתי, אז, שהאבחנה הביולוגית בין גברים ונשים אינה מספיקה, ושהנימוקים הביולוגיים אינם מספיקים בשביל להפוך את הילד לגבר. שערות בבית שחי וקול שמתחלף הם רק רמז לשינויים שאתה יכול, ואמור לעבור כשאתה מתפתח. קראתי איפשהו שההבדל בין מי שאתה היום ובין מי שתהיה בעוד 10 שנים זה הספרים שתקרא והאנשים שתפגוש. אימצתי את המשפט הזה חזק חזק ו"ביצים" סיפק לי הזדמנויות רבות לקרוא ולהכיר. למעשה, אני כותב לכם הערב בגלל היכרות שהתרחשה בזכות "ביצים".

לפני חצי שנה כמעט התחלתי להתגלגל עם הרעיון של לגייר את הקמפיין הבינלאומי של "מובמבר". גידול שפמים כחלק ממאמץ לעורר מודעות לבריאות הגבר בכלל, ולסרטן הערמונית בפרט. בתוך העניינים הכרתי את ים. ים הוא מי שפתח את קבוצת הפייסבוק של "מובמבר בישראל" אחרי שנחשף לקמפיין במהלך טיול באוסטרליה, בדיוק כמו סחבק. התחלנו פינג-פונג שהסתיים בערב שכולו שפמים ועראק. כמה ימים אחרי ההאנג-אובר דיברנו שוב. החלפנו חוויות משינה על הספסל שמחוץ לפאב בערב המסיבה, ובסוף מצאנו את עצמינו בשיחת "יחסינו לאן?".

שבועיים אחר כך כבר לחצנו ידיים על שותפות ברעיון מעורפל, שעיקרו הוא אתר תוכן לגברים. כמו "ביצים", רק בגדול.

הקטע עם גברים הוא שהם לא מפסיקים להיוולד, אלא מספיקים להתבגר. השרשרת של העברת הידע הגברי נקטעה ככל שהפערים בין הדורות התרחבו וככל שהעולם תבע יותר ויותר משעות הפנאי שלנו ושל ההורים שלנו. לצד זה נוספו גם ההקלות הטכנולוגיות שהרחיקו גברים רבים ממשלח ידם ומתחביביהם, וכדי להוסיף על כל זה, המהפכה הפמיניסטית הפכה לשיגרה שגברים רבים התקשו לעכל. הגבר צומצם לאגו ויצרים, ובהתאם גם התכנים שנוצרו עבורו באינטרנט. "10 טיפים לאקט אוראלי מעולה", "המילים שיגרמו לה לרצות אותך", השאפות של דיזינגוף סנטר". כל אלו הם שמות של כתבות אמיתיות שצצות כשמכניסים למכונת הגוגל את הערך "גברים" או "גבריות".

בשיחה עם חבר נוסף, אחרי שסיפרתי לו על "ביצים", הוא שאל אותי אם אני סטרייט. עניתי שכן, והוא התפלא, פחות בגלל שנעלתי מגפיים של 400$ ויותר בגלל שלטענתו "גבריות נהייתה עניין של הומואים". למה הוא אמר את זה? כי הוא הומו, וכי הוא אחד העיתונאים היחידים בארץ שמתעסק בגבריות. "גבריות זה עניין של הומואים". חשבתי על זה עוד קצת, ונזכרתי בסבא שלי. רק המחשבה על הומו הייתה בטח מוציאה אותו מכליו ושולחת אותו לחבוט קצת היגיון לתוך הנוער של היום, אבל אותו סבא, שהספיק בחייו להיות הכל, החל משוער כדורגל, דרך חקלאי ועד לחייט, היה נופל בול למשבצת של "הומו", אם היה חי היום.

מהודר, מנומס, אפילו רך, כשהוא לא בורח מהנאצים. הוא הקדיש זמן ותשומת לב לשיער שלו ולבגדים שלו. הוא היה תמיד מגולח, חוץ מבשבת בבוקר. הוא ידע להבדיל בין מכנס סיגר למכנס צ'ינו והיה מפליק לי אם היה רואה אותי נועל מוקסינים עם גרביים. הוא יכול היה לתקוע מסמר בתוך קיר עם אצבעותיו בלבד והוא בילה כל הזדמנות שיכל בגינה הקטנה שלו, מטפח ערוגת פרחים. בתוך הלכאורה-ניגוד הזה שוכנת תמצית הגבריות.

זו התמצית שאני מתחקה אחריה מאז ש"ביצים" עלה לאוויר וזו גם הסיבה שאני מבקש את עזרתכם היום.
ההיכרות עם ים, הכיף שבלכתוב את "ביצים" והתסכול ממה שיש לעולם התוכן הנוכחי להציע, כל אלו חברו לכדי יוזמה חדשה. "הדון", קוראים לה. הדון הוא אתר לגברים שנשים אוהבות.

מה הכוונה? הכוונה היא לאתר תוכן שנכתב עבור גברים, ולא על חשבונם של הנשים. כשאנחנו נרצה לייצר טראפיק אנחנו נלמד את הקוראים שלנו איך לתקן תקלות בסיסיות ברכב שלהם במקום לצלם נשים חצי ערומות כשהן שוטפות מכוניות. כשאנחנו נרצה למכור שטח פרסום, אנחנו נלמד את הקוראים שלנו לבנות מלתחה גברית ראויה במקום לדחוף להם שעונים ב 10,000 שקל. כשאנחנו נרצה לדבר על סקס אנחנו ניתן לסרוגייט לעשות את זה במקום להפוך מצוקות אמיתיות לבדיחות על חשבון הקוראים. אנחנו רוצים להפוך את הדון למצבור הגדול ביותר של תכנים מקוריים, איכותיים וגבריים, ובשביל זה, אני צריך את העזרה שלכם.

לפני כמה שנים ראיתי את הרד הוט צ'ילי פפרז בהופעה, באנגליה. אחרי שעתיים של רוק'נ'רול, בסיומו של ג'אם שנמשך 20 דקות עלה על הבמה אנת'וני קידיס ואמר לקהל: "באנו לכאן בשביל להעניק לכם אהבה, ובתקווה לקבל קצת בחזרה". הקהל הריע ונדמה היה שהלהקה מרוצה. הג'אם נמשך עוד דקות ארוכות והסתיים רק כשהמפיקים איימו לנתק את החשמל.

מזה שנה שאני מנסה לעשות את אותו הדבר ומה שאני מבקש מכם היום זה לעזור לים ולי להתחדד כשאנחנו ממשיכים לעבוד על ההשקה של הדון. אנחנו רוצים לדעת מה אתם חושבים. למטה תוכלו למצוא תמונה של האתר, כמו שהוא נראה כרגע. תעיפו מבט ותכתבו לי כאן או דרך הפייסבוק של "ביצים":

מה אתם חושבים? מה הוא עושה לכם להרגיש? אילו קטגוריות צריכות להופיע בו? ממה להימנע? מי צריך לכתוב כאן? מי ירצה לשתף פעולה? הלוגו מכוער? תגידו. הצבעים לא עושים לכם את זה? אנחנו רוצים לדעת. תוציאו הכל ותעשו מקום בבטן, כי זה רק עניין של זמן עד שאנחנו מעלים בדון מדור שילמד אתכם להפוך מקרר-רווקים לסעודת מלכים.

 

 
13 תגובות

פורסם ע"י ב- 01/04/2012 ב- תרבות

 

תגים: , , , , , ,

13 תגובות ל-“ביצים: הבלוג של הדון.

  1. דביר איצקו

    01/04/2012 at 22:40

    טלסקי אהבתי את הרעיון..
    הבנתי שזה הולך להיות אתכ לגברים ולא נגד נשים, אז רק לוודא מדובר מההפך מבלייזר?
    אני אמשיך את התגובה בקבוצה בפייסבוק

     
  2. אליה

    02/04/2012 at 0:01

    זה חייב להיות הרבה יותר חי
    חום זה בין מת לבין רטרו/ מיושן
    ונדמה לי שזו לא הכוונה
    אתה בטוח שאין כבר דבר כזה?!
    ברצינות
    אני שואל
    כי אם לא אני ממש מופתע
    לעניין היכולת
    של דבר כזה לשרוד רק מפרסומות
    אני קצת סקפטי
    אבל הנסיון בוודאי שווה
    לעניין התכנים ניסוי וטעייה עם המון תהייה
    לאן אנחנו הולכים
    זה ודאי שלא יהיו בנות חצי ערומות
    בקטע של המכוניות והמנועים והתיקונים וכל זה?!
    אפילו לא קצת/עירום חלקי/חצי פיטמה/רמז משהו?!…
    חופשי להומואים(-:
    בהצלחה גדולה
    אם תרצה לדבר, כי זה מה זה לא נח להקליד מהאייפון-בשמחה
    0506298044

     
  3. hilanoga

    02/04/2012 at 1:53

    אז אתם בעצם התשובה הגברית לסלונה? נשמע חיובי, אני סקרנית לראות איך זה יתפתח.

    לגבי משוב, רעיונות וכו', בתור אשה, הinsight שיש לי על החוויה הגברית וכל הג'אז הזה מוגבל יחסית מטבעו, אבל בכל זאת חשבתי על כמה דברים בשלוף:
    – אני מבינה שאתם רוצים שזה יהיה אתר מסחרי. הליאאוט הנוכחי של האתר מזכיר קצת יותר מידי בלוג. כלומר – הוא מאד יפה, אבל פחות משדר רצינות ממה שאולי הייתם רוצים (במבט נוסף, כתוב שם – בלוג. אולי זה מה שהייתם רוצים?).
    – לגבי פרסום: קשה לי לראות את ההבדל בין פרסומות לבגדים לעומת שעונים, אני רק אומרת (ושניהם לא נראים לי פסולים, אגב, אבל אני נוטה להיות עיוורת לעוולות מהסוג הזה).
    – עוד לגבי פרסום: אתה עושה קולות של אתר עם אג'נדה. מנסיוני ב"הכצעקתה" – כדאי לכם לגבש מראש מדיניות לגבי הדברים שאתם מוכנים או לא מוכנים להכניס לאתר, ומהם גבולות האג'נדה שלכם. למשל – מגיע מפרסם שמוכר שעונים ב 10,000 שקל עם תמונות של רולקסים חבוקים בין שדיים של דוגמנית מעורטלת למחצה, מה המדיניות של האתר? ומה עם הכסף? עד כמה אתם מוכנים לוותר על האינטגריטי שלכם במקרים כאלה?
    – נושאים שהגברים בחיים שלי מתעניינים בהם: משחקי מחשב, בישול, אופנועים\רכבי יוקרה\דירות, אלכוהול משובח, ריקוד, ספרות מד"ב ופנטזיה, אומנויות לחימה, קולנוע איכותי, קולנוע זבלי, אימוני כושר באופן כללי, תיאטרון, מסיבות, סקס, אופנה, פוליטיקה, כלכלה.
    למעשה, זה נשמע לי כמו אוסף אקלקטי למדי של תחומי עניין. מה עושה תחום מסויים גברי? איך מחליטים מה להכניס ומה לא?
    – מזווית פמיניסטית\מסקוליסטית: אם אתם רוצים להתמודד עם נושאים רציניים יותר, אולי להרחיב מעט את גבולות השיח הגברי המיינסטרימי? נראה לי שתעשו שירות לא קטן אם תביאו מישהו מאיגוד מרכזי הסיוע, למשל, שידבר על פגיעות מיניות בגברים. אתם גם יכולים לדבר על בעיות שהן עדיין ייחודיות לגברים בחברה שלנו, לדוגמה – עול לא פרופורציונלי בנושא פרנסה, היחס לגברים שמחליטים להשאר בבית ולגדל את הילדים (או סתם לעבוד במקצוע נשי – "גנן"), מערכות יחסים "הפוכות" מהמקובל מבחינת דינמיקת הכוחות בהן וכו' (סטייל NSWATM).
    – אם אתם כן מחליטים ללכת על זוית פמיניסטית\מסקוליסטית, תשקלו טוב את השימוש שלכם במילה פמיניזם, אני נמצאת תחת הרושם שעשינו לה PR גרוע (;
    – יהיה מגניב לקוראים שלכם שמתעניינים בנושא אחד או כמה אבל לא בכולם אם יהיה אפשר לעשות מנוי RSS לפי קטגוריות.

    זהו בנתיים, בהצלחה!

     
    • טל שמואלי

      02/04/2012 at 9:19

      הילה, תודה על התגובה!

      לפני הכל, את לא מתגעגעת ליהודה? הוא אשכרה הפסיק להגיב, אחרי שבועות של איומים. הוא יחסר.

      לגבי הלייאאוט, אנחנו עדיין לא סגורים, ההערה שלך נופלת בדיוק על ההתלבטות שלנו.

      הפרסום יגובה באג'נדה, אין ספק. האם נקיים אותה בכל מחיר? אני חושב שכן. אנחנו מאמינים שאפשר לעשות פרסום רווחי שאינו פוגעני. אם האתר יצטרך להוריד את המכנסיים בשביל לשרוד, זה יהיה מעניין לראות מה נעשה.

      ההחלטה לגבי מה להכניס ומה לא תעמוד ותיפול על היכולת שלנו לתרום לתוכן הזה זווית גברית, חדשה ורלוונטית. כל התחומים שהזכרת הם בקונסידיריישן שלנו, אלו שיישארו הם אלו שנוכל לקיים לאורך זמן.

      ההצעה שלך לגבי הרחבת השיח המיינסטרימי – מבורך וחשוב. את מכירה פעילים בתחום שכדאי שאצור איתם קשר?

      תודה על ההערות המנומקות, זה מוערך.

       
      • hilanoga

        02/04/2012 at 12:28

        🙂
        יהודה הוא בהחלט בחור מיוחד.

        לגבי פעילים מתחום הפגיעות המיניות – אני מכירה רק נשים שמתעסקות בזה. אתם יכולים לנסות לדבר עם החבר'ה שמנהלים את תא וידוי, וגם לנסות לפנות ישירות לאחד ממרכזי הסיוע ולבקש מהם חומר כדי לכתוב משהו בעצמכם.

        כמו כן, לא חסרים כותבים מוכשרים בבלוגוספירה העברית. חגי מ"יחסי מין" מוצלח מאד וכותב על נושאים שיכולים להיות רלוונטים, אולי אתם יכולים לעניין אותו בהצטרפות. כמובן שאם אתם מוצאים מאמרים מתאימים באנגלית, תמיד אפשר לשאול את הכותבים אם אפשר לתרגם ולפרסם. כיוון שאתם אתר מסחרי, נראה לי שבמקרה כזה תשלום יהיה במקום.

        לגבי שאר הנושאים – אין לי מושג, איחלתי לגברים בהצלחה 🙂

         
  4. RanE

    02/04/2012 at 4:42

    אחלה רעיון, אבל בגלל השם חשבתי שאתה הולך לכתוב על המאפיה (לא זו שאופה לחמים, זו שלוקחת דמי חסות). בגלל זה אני לא כל כך מתחבר לשם. מצד שני אין לי הצעה לשם טוב יותר ואני מבין שאתה מגיע מהכיוון של הדון הג'נטלמן בתרבות הספרדית כמו דון דיאגו דה לה ווגה.

    מה שכן כבר יש לי הצעה לקטגוריה אחת שאני ממש אשמח אם תהיה שם – מקגייוור. טיפים בסגנון אודטה שמיועדים לגברים. אילתורים ושיפצורים בסגנון איך לתקן כל דבר באמצעות בקבוק ספרייט ומספריים 🙂

    בכלל נראה לי שלמקגיוור מגיע פוסט משלו בביצים, הבנאדם עיצב דור שלם של גברים…

     
  5. טל שמואלי

    02/04/2012 at 9:20

    תכלס'!

    רן, גדול. תודה.

     
  6. Nouvoseo

    02/04/2012 at 11:19

    אהבתי את הרעיון! סוף סוף עולם גברים אמיתי שמראה שזה בסדר למרוח קרם לחות אחרי שמרחת שפכטל על כל הקיר בדירה.
    יש לי בעיות עם הגדרות של אנשים ל "מה זה גבריות" כי אפשר ללכת עם חולצה ורודה כל עוד תדע לרדת על הברכיים ולהפשיל שרוולים כדי לתקן את הסתימה בכיור.
    מבחינתי גבר זה לא עניין של מראה, הרגלים וולגריים ומניירות של ערס אלא משהו יותר פנימי שבסופו של דבר מוביל אותי לקחת אחריות בכל יום ובכל מצב.
    קאובוי של שושנים עם קוצים שעל הדרך יודע להתקין מדפים ורודים.

     
    • טל שמואלי

      02/04/2012 at 11:51

      יפה אמרת.
      אתה חבר של "ביצים" בפייסבוק?

       
      • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

        04/04/2012 at 10:26

        עכשיו כן 🙂

         

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

 
%d בלוגרים אהבו את זה: