RSS

מניאקים שימותו לבד: מה שנשים חושבת על גברים

07 ינו
מניאקים שימותו לבד: מה שנשים חושבת על גברים

כתבה בשם "דמות הרווק הנצחי: מניאק שימות לבד" עלתה ב YNET השבוע. לא הייתי שומע עליה אלמלמא חברה הייתה טורחת ועושה עליה LIKE. לא ברור לי מה פשר ה LIKE הזה, אך איני זוכר את הפעם האחרונה בה נתקלתי בכותרת שצועקת "תקרא אותי!" ככה. אז קראתי. להגיד לכם שהופתעתי לגלות עוד כתבה שטוחה ומתלהמת? אני לא יכול. להגיד לכם שהכותבת פספסה את הנקודה לגמרי? גם את זה אני לא יכול להגיד. דבר אחד בטוח, והוא שכאשר מישהי בוחרת להכניס תחת מטריה אחת את כל המרמורים שלה (מוצדקים ככל שיהיו) ולהפוך אותם לייצוג היחידי האפשרי של הגבר, אני תוהה על מי היא מדברת – על עצמה או עלינו הגברים.

נועה בנוש, הגברת שכתבה את הכתבה מתארת קווים לדמותו של אותו המניאק, תוך שהיא מזגזגת בין הכללות לא מבוססות ובין חוויות אישיות. היא גם מעורפלת למדי בניסיון שלה להאשים את הגברים בהתנגויות האלו: לא הצלחתי להבין אם הכישלון האבולוציוני שהיא מכנה בשם רווק מניאק שימות לבד (קרי – גבר) הוא תוצאה של מערך גנים מעוות או של הרגלים קלוקלים וסביבה שמאפשרת להם להתקיים. כשזיקקתי את הטיעונים והמטאפורות שלה לכדי אמירות מוחשיות, הזדעזעתי:

#1: הגברים הם מטבעם מניפולטיביים, והם לא יהססו להשתמש בכל טקטיקה, כולל שקרים ואלימות (רגשית, מילולית ופיזית) ע"מ להשיג את מבוקשם במחיר הנמוך ביותר האפשרי.

הכתבה מתחילה עם אבחנה מדויקת – גברים שרגילים לחיות לבד (או מעדיפים לחיות כך) מציבים סביב עצמם גבולות ברורים, שמקשים על אחרים לקחת חלק בחייהם. עד כאן אנחנו בסדר – לכולנו יש מערכת שלמה של פילטרים שתפקידם להגן עלינו, אך זו טעות להחיל את ההתנהגות הזו רק על הגברים, מכיוון שזה מנגנון טבעי עבור כל מי שנפגע, גבר או אישה: זו תופעה שנשים "חוטאות" בה כמו גברים, וזו התנהגות נרכשת, שגם אם בסיסה הוא "טבעי" ("עיקרון ההימנעות מכאב", התודות לזיגמונד), הרי שההתפתחות המעוותת שלה היא תוצאה של אינטראקציות שליליות שחזרו על עצמן, אך היא בשום אופן אינו חלק אינהרנטי מהגנום הגברי ואינה נחלתם הבלעדית של הגברים.

אם כאן הייתה הבעיה היחידה בכתבה – כוונות טובות אך מפוזרות – היינו נפרדים כידידים, אך היא ממשיכה וטוענת שכל מחווה גברית (בואי אלי, תישארי לישון אצלי, בואי נישן כפיות וכו') היא מניפולציה גברית שמופעלת על מנת שנוכל להרוויח נקודות "נימוס" כשהאישה תסרב לה. לפי בנוש, אנחנו הגברים מפצים על הכישלון שלנו בלאהוב נשים על ידי אימוץ חיית מחמד, עליה אנחנו משליכים את האהבה שלנו ובה אנחנו משתמשים כדי להתחמק מהימצאות בסיטואציות שלא נעימות לנו (סטייל "אני לא יכול להישאר לישון, חייב לחזור הבייתה להאכיל את הכלבה"), אך אם בכל זאת נוצרה אינטראקציה מעט ארוכה יותר, היא תסתיים, כך מבטיחה נועה בנוש, כשהאישה "תתעורר עם סימן סוליה על הגב".

#2: הגברים משתעממים מהר ואינם מעוניינים בקשר ארוך ומחייב, אלא ברדיפה בלתי פוסקת וכיבוש נשים, רק בשביל להחליפן על ידי אחרות, טובות יותר, בהזדמנות הראשונה.

השוואה שחוזרת לכל אורך הכתבה היא השוואת הגברים למחבת טפלון – שום דבר לא נדבק אליהם – לא אהבה, לא קשר ארוך, לא כלום, כשמאפיין נוסף של הרווק המניאק שימות לבד (מעכשיו רמש"ל) היא כריזמה. גם תכונה נשגבת וחמקמקה זו היא למעשה מניפולציה שמטרתה היחידה היא להפיל את הנשים שדודות לרגליהם של הגברים כדי שיהיה להם קל יותר לבעוט אותן החוצה (נשבע לכם, זה כתוב שם), שחס וחלילה לא תידבקנה האישה אל הגבר.

גם כאן אנחנו נתקלים בחד-צדדיות: הנטייה להשתעמם מהר היא אינה נחלתם הבלעדית של הגברים – זו תכונה שזוכה לחיזוק בלתי פוסק מסביבה רוויית גירויים ומשפיעה על נשים לפחות כמו שהיא משפיעה על גברים (כמה היכרויות הסתיימו בהתעלמות חד-צדדית של האישה?) ומתחילה עוד הרבה בטרם הילד הפך לגבר. האם ריבוי האפשרויות משפיע רק על הגברים?  התשובה היא "לא". כל אחת מהטענות האלו תקפה גם אם הכתבה הייתה פרי עטו של גבר ומכוונת אל נשים.

במידה והאג'נדה של הכתבה היא הגדלת הקיטוב בין גברים ונשים – אז זו הצלחה מסחררת: כל הגברים (במיוחד בתל אביב, היא מדגישה) הם זנים של רמש"ל. האופי שלהם הוא סדרה של התנהגויות שוביניסטיות כשמטרת העל שלהם התחלפה – במקום X על הנשק הם עכשיו שמים V על הזין.

ובכן, גברת בנוש, את טועה: נשים היו ותהיינה מוטיבציה משמעותית בחייהם של גברים רבים אך הן בשום פנים ואופן לא המוטיבציה היחידה בחייהם של הגברים וכל ניסיון להפוך את הגבר לישות חד-ממדית אלימה ומניפולטיבית מרחיקה אותנו מפתרון ומקבעת תפיסות שלא משרתות אף אחד מהצדדים. האמת היא שרוב הקשרים שבני האדם מקיימים אינם מסתיימים בחתונה או מערכת יחסית זוגית, מונוגמית וארוכת טווח. הבחירה לייחס זאת לפגם גנטי מולד ובלעדי לגברים היא שגויה כמו שהיא מצערת.

#3: הגברים הם נכים רגשית שאינם מסוגלים להתחייב לאישה אחת ולקיים במערכת יחסים מונוגמית, והם אינם מסוגלים לחוות אהבה.

בנוסף לחוסר היכולת שלנו להישאר במקום אחד, לאורך זמן, הכתבה גם מתייגת את הגברים, ובמיוחד את הרמש"ל-ים, כ"נכים רגשית". אותם גברים הם למעשה נכים ש"אינם מסוגלים להתחבר לרגשות האהבה גם אם אלה יכניסו להם לום בראש", ובמקום אהבה (שהצורה היחידה לחוות אותה, על פי הכתבה, היא מערכת יחסים זוגית, מונוגמית וארוכת טווח) הם יחפשו לקיים מספר מערכות יחסים במקביל כדי להימנע מהאפשרות לאהבה.

זה לא המקום להיכנס בו לדיון לגבי המודל של מונוגמיה (במיוחד נוכח העובדה המצערת ש 50% מהזוגות החדשים המתחתנים בארץ יתגרשו והידיעה כי אהבה היא לא פונקציה של זמן וגם לא של בלעדיות) אפשר היה להשתמש באוצר מילים פחות ארסי ולהציב סימן שאלה קטן סביב הדילמה, והופה! יש לנו דיון פרודוקטיבי. ניתן היה גם לשאול אחרת: מה יש בנשים ובציפיות שלהן שהופך את ההתחייבות לכל כך קשה עבור גברים מסויימים? יש לכך תשובה, אך הטחת האשמות, הצמדת תגיות וחוסר נכונות לפתח שיח סביב הסוגיה בוודאי שלא יקדמו אף אחד בדרך לחופה.

#4: בליבם, הגברים אינם מרוצים מאורח חייהם אך נכותם הרגשית אינה מאפשרת לחוות אינטימיות זוגית ובין כה וכה הם אינם מסוגלים לתת אהבה, וזאת למרות שהם מבועתים מהאפשרות שיישארו לבדם.

בסיום הכתבה אנחנו מגלים שהגברים (שבשלב הזה הם כבר שקרנים, פגומים גנטית ובעלי נכויות רגשיות)  הם גם חסרי אונים. הם מכירים בעליבותם ובחוסר התוחלת שבמצבם העגום, אך הם אינם מסוגלים לעשות שום דבר כדי לשנות זאת. הם נסוגים לתוך דיסוננס קיומי בו, מצד אחד, הם רוצים לאהוב אבל לא יודעים איך, ומצד שני חשים כה פגומים עד שכל שנותר להם לעשות הוא להמשיך לזיין בתקווה לחלץ עוד חלקיק של כבוד עצמי על חשבון האהבה שלעולם לא יוכלו לחוות.

עצוב, הא?

אני חייב להתוודות: כתבתי את הכתבה הזו פעמיים. פעם אחת כתגובה אישית למי שכתבה אותה ובפעם השנייה, כפוסט, אחרי שהזכרתי לעצמי כמה קשה להתווכח עם רגשות. נועה בנוש הציבה מראה מתעתעת בפני חברותיה למרמור כשהפכה את חוויותיה לאמת היחידה האפשרית ואת האמת הזו היא מתווכת לנשים בלי לחשוב על המציאות שהיא עוזרת ליצור, ולהנציח.

נשים שקראו את הכותרות האלו ומהנהות בהסכמה – קבלו את התנצלותי, שניתנת פה בשם כל הגברים כולם – על שהגענו למצב הזה. ובאשר לגברים שקוראים את הכותרות ומרגישים שנעשה להם עוול – דעו לכם שאתם צודקים. כתבות כאלו הן תמצית כל מה שלא עובד בדיאלוג בין גברים לנשים והן משאירות לנו מעט מאוד הזדמנויות להוכיח שאפשר גם אחרת.

הבלוג הזה עוסק בחוויה הגברית לסוגיה, ומכאן הרי שזה גם המקום להתייחס לחוויה הגברית כפי שהיא מתקבלת אצל הצד השני, שבו מצבינו בשפל חסר מקדים. הסיבות לשפל התדמיתי הזה מגוונות, אך בסיסן הוא באמת המצערת שלפיה דרוש מעט מאוד ידע בשביל לגבש דעה, אך כדי לשנות דעה שגובשה מכבר דרושים מאמצים עילאיים. האמת הזו תקפה כאשר מדברים על גזענות ועל פוליטיקה ובוודאי שזה נכון כשמדברים על הפערים בין גברים ונשים. הכתבה הזו המחישה לי כמה קשה יהיה לשנות את מה שנשים רבות תופסות כ"גבר", אבל אני מתנחם בכך שאם יש דבר שאנו הגברים עושים בהצלחה משחר ההיסטוריה, זה לשגשג נוכח קשיים, ואם יש משהו שלמדתי בצבא, זה שאת הקשה עושים עכשיו. זה הבלתי אפשרי שייקח קצת זמן.

~ הצטרפו ל"ביצים: החוויה הגברית לסוגיה" בפייסבוק (LIKE קטן בצד שמאל) או הירשמו כמנויים לבלוג ~
 ~ הרשומה אינה מוגנת בזכויות יוצרים. השתמשו בה בכל דרך שתמצאו לנכון כדי להפוך את העולם לטוב יותר ~


 
23 תגובות

פורסם ע"י ב- 07/01/2012 ב- פסיכולוגיה

 

תגים: , , , , , , , , ,

23 תגובות ל-“מניאקים שימותו לבד: מה שנשים חושבת על גברים

  1. nononsense365

    07/01/2012 at 23:46

    ארבעת הנקודות לעיל- שאינם כה נקודתיות- הייתי מתאימן לנשים והיו נכונות באותה המידה שמתאימות לגברים!
    הנשים אינם מניפולטיביות? למשל?

     
  2. Tav Zamir

    08/01/2012 at 0:22

    חבל לי "לקרוא" את מה שכתבה נועה ….נשמע גזעני, אולי מתוך כעס ואי אמון, אבל עדיין גזענות.
    מה שמעניין הוא שמתוך הכעס נדמה שהכותבת מרגישה לגיטימציה לדבר בשם מישהו אחר, או להפוך אותו לאוסף שטוח של פלקטים. יש לי תחושה שעד כמה שזה נשמע מפתיע – גם לגברים, רווקים או למודי מערכות יחסים שנגמרו באכזבות או סתם באי עניין יש יותר מפיפס הרגשות שנועה הזכירה בכתיבתה.

     
  3. הילה ריינשטיין

    08/01/2012 at 4:46

    מספר וידויים:
    קראתי את הבלוג שלך פעמיים.את הבלוג של הגברת בנוש קראתי פעם אחת . אם הייתי קוראת אותו עוד פעם- הייתי מתעצבנת יותר מדי.
    אני חושבת שהגברת בנוש טועה כמעט בהכול. היא נראה לי מעריצה את פרויד שחושבת שהליבידו הוא מה שמזין גברים.
    שונאת הכללות. בעיקר כאלה שאומרות שכל הגברים ככה. אנחנו לא צדיקות.

    הרבה זמן בלוג לא עצבן אותי ככה.
    אין לי יותר מה לכתוב. אני סתם עיפה ולא ישנתי כל הלילה .
    שונאת גברים פעמים רבות אבל מודה שבתור אישה אורבנית (והרצליינית) שונאת נשים הרבה יותר. צרות אופקים והנהירה לקרוא "זאב זאב" היא מכת מדינה . מאוד קל להפנות את האצבע לגברים ולהגיד שאתם לא בסדר. אם אתם לא בסדר זה מכמה סיבות- יש מצב שאתם באמת מנייקים וזה חלק ממשחק או שאנחנו עשינו משהו שגרם לזה או שזה גורם אישיות ספציפי (שוב לא כוללני) ויש את הסיבה שהרבה נשים שוכחות ממנה -אתם מנייקים כי חלקנו מאפשרות את זה. אני עשיתי תואר כמעט אקדמי בשהייה עם גברים שלא ידעו להכיל ולקבל. אבל שוב- זה לא רק אתם – זה איזון והיזון. יש צורך בלהיות מידתי – מי שחושב שזן שלם של גבר ימות לבד- יש סיכוי שהוא זה שישאר לבדו.
    עם הגברת בנוש סליחה
    נ.ב. שונאת טפלון. וטל- בנימה אישית- מעולם לא החזקתי ממך גבר טוב יותר.
    אם מישהו נפגע מתגובותי-סליחה.

     
  4. Adi Avital

    08/01/2012 at 13:14

    טל היקר ושאר המגיבים,
    קראתי את הכתבה של הבחורה הממורמרת, כפי שאני עושה בכל ארוחת צהרים במשרד, טוחנת איזה פתיתים וסלט וקוראת משהו מטופש ב YNET
    וכמו: 5 דרכים לדעת שהוא אוהב אותך, 5 דרכים לדעת אם הוא מתכוון לזרוק אותך, 5 סוגי ההורים שלא תרצי שיהיו לחבר שלך, 5 סוגי קישים לשבת, וחמש אופציות לבילוי רומנטי לא שגרתי אבל יקר בטירוף.. זה היה אחד מהם.
    הכתבות מטופשות
    הנערה מטופשת
    והתוכן לא חשוב.. זה כולה מנוחה למוח בין ביס לביס וזו מטרתו..
    אבל בחרתי לשתף את הכתבה מסיבה אישית לגמרי ששמה חבר טוב שלי, שלצערי הוא כל הנ"ל…
    לא רגיש, נכה רגשית, לא יודעת מה הוא רוצה מעצמו, מתאהב ומשתעמם, נהנה מהכיבוש, בורח בבוקר, לא מתקשר, לא מסמס, לא משקיע, יבטיח לך חצי עולם עד שתזדייני איתו ואז ייעלם ועוד ועוד..

    וזו הייתה פשוט עקיצה קטנה וביקורת עליו.
    אז נכון, לא כולם ככה. וזה הרבה יותר מורכב. וגם אתם רגישים וגם בכם פוגעים וגם נשים הן מניפוליביות נשכניות רודפות בצע.
    אבל גאד נואוז שיש המון כאלה, יצאתי עם רובם.
    צריך פשוט להיות חכמה ולדלג מעליהם.
    הופ! רעיון חדש לכתבה – 5 דרכים לדעת שהוא מניאק לפני שאת מוצאת את עצמך עם סוליה על הגב 🙂

    שבוע טוב
    עדידי

     
    • נועה

      08/01/2012 at 16:00

      אהבתי את התגובה האחרונה ואני מזדהה. גם אני הכרתי הרבה גברים שלתדהמתי נבהלו, שיקרו, התחרטו והתחבאו במקומות שהייתי מצפה מהם סתם לומר את האמת. או לחילופין אמרו את אותה אמת שאחרים העדיפו להחביא: אנחנו לא רציניים כן?
      שש שנים אני מתהלכת לבד ולא מוצאת גבר אחד שמעוניין בקשר – אני אפילו לא מדברת על הצליח או לא הצליח, על ניסינו, על זה לא התאים, אני מדברת על גברים שלכתחילה לא מעוניינים בקשר. הם כל כך מבוהלים שהמקסימום שהם מוכנים לעשות זה להזדיין ואחר-כך לראות… (תודה רבה באמת).

      האם, בכנות, כמות הגברים הבודדים שמעוניינים בקשר שווה לכמות הנשים הבודדות המעוניינות בקשר?? נדמה לי שלא.

       
    • טל שמואלי

      08/01/2012 at 22:30

      אההה, עדידי!

      לגבי החבר שלך – מה באמת הבעיה שלו, לדעתך? הרי ברור שכל ההתנהגויות שאת מונה שם הן אינן הבעיה, אלא רק האופן בו היא מתוקשרת לעולם.

      לגבי "יצאתי עם רובם" – דעי לך שאני הייתי עם שלוק סודה בפה, ושעכשיו אני צריך לנקות אותו מהמסך.

       
    • הגברת הממורמרת

      09/01/2012 at 0:49

      רעיון טוב. אזכור זאת לפעם הבאה שאני נתקעת בלי רעיון לטור 😉

       
  5. hilanoga

    08/01/2012 at 18:22

    כתוב טוב (הפוסט הנוכחי והבלוג בכלל), אבל כמה הערות:
    אני התרשמתי שהכתבה לא מתיימרת לתאר את כל הגברים, אלא לצייר קריטורה של טיפוס מאד מסויים, וכדרכן של קריקטורות – היא שטוחה וגרוטסקית ביחס למציאות. בהתחשב בכך, האמירות שזיקקת נצבעות באור שונה לחלוטין – האמירה שיש גברים מניפולטיביים, נכים רגשית וכו' (בדיוק כמו שיש נשים כאלה, אגב), היא אמירה שונה לחלוטין מהאמירה שכל הגברים הם כאלה, ובמובן הזה, לדעתי, עשית לכתבה עוול.

    עם זאת, אני מסכימה איתך שהבדיחה משאירה טעם מר, ולו הייתי אני קוראת את הטור ההפוך, כנראה שהייתי כועסת עליו, בדיוק כמוך.

    לעניין החוויה הגברית ובהמשך לפער בין "כל" ו"קיים" שציינתי קודם – אני לא חושבת שהכתבה הזו מייצגת באיזשהו אופן את דעתן של כל הנשים על כל המין הגברי, ומסיבה זו לא הייתי רואה בה, במקומך, תמרור אזהרה בולט מידי. כמו שאמרו לפני – רבות מאתנו כן פגשו גברים שהתיאור הזה הולם אותם, אבל אנחנו יודעות שהוא לא הולם את כולכם (או את רובכם, אפילו).

     
    • טל שמואלי

      09/01/2012 at 6:20

      אהלן הילה,

      צדקת כשהעמדת דברים על דיוקם, כפי שתיקנה נועה, כאן למטה. שמחתי לטעות בהקשר הזה ושמחתי עוד יותר לשמוע שאת (ורבות אחרות) אינן רואות בכתבה על עולם מושגיה ומשמעויותיה כמייצג הבלעדי של גברים וגבריות.

       
  6. אריאלה

    08/01/2012 at 20:15

    טל, התעלית.

     
    • טל שמואלי

      08/01/2012 at 22:32

      תודה.

      הייתי מעדיף להתעלות בכיוונים אחרים, אבל היי, כל פיסגה מכבדת את מטפסיה.

       
  7. הגברת הממורמרת

    09/01/2012 at 1:12

    הי טל. קודם כל, דע לך שהייתי מבסוטה לגלות שכתבו מאמר תגובה לטור, ונהניתי לקרוא את הפוסט שלך. כל ביקורת היא טובה ומפרה כאשר היא נעשית בצורה בונה ומכבדת. כמו כן, יש לציין לרוב לא קוראים לי "גברת", חוץ מהשומר בחניון, אף על פי שבהגייה שלו זה "גיברת" 🙂
    חשוב לי לחדד נקודה: הטור אינו מתייחס לכל הגברים באשר הם, ולרגע לא בא להכליל את כל הגברים תחת מטרייה של נכים רגשית. אני מתייחסת לסוג אחד מאד ספציפי של גברים, אותם איבחנתי כ"גברי טפלון" והתוויתי קווים לדמותם. חלילה וחס – לא כל הגברים הם כאלה, וגם לא רובם. אבל יש כאלה, יש גברים שאינם מסוגלים להיקשר רגשית משום שהם התרגלו להיות רווקים וקשה להם להכניס אדם נוסף לחייהם. לא כולם כאלה, גם לא רובם כאלה, והם גם לא חייבים להיות גברים, ישנן גם נשים כאלה.
    נקודה נוספת – אני לא טוענת שגברים הם מטבעם מניפולטיביים. לא גברים, ולא גברי הטפלון. אני ממש לא חושבת כך. אני חושבת שהתנהגותם נובעת מקושי שלהם להיכנס למערכת יחסים זוגית. אינם שוחרי זדון ובודאי אינם מבקשים לפגוע באיש. ואגב, שים לב שגם לא קראתי להם "מניאקים". נהפוך הוא – אמרתי שנשים אוהבות לקרוא להם מניאקים, אבל בעיני הם אינם מניאקים, אלא גברים עם קושי באינטימיות ולכן, אם ימשיכו כך, הם עלולים למות לבד (דהיינו – לא יצליחו להחזיק בזוגיות גם כאשר ישאפו לאחת).
    שבוע מקסים שיהיה,
    הגברת הממורמרת 🙂

     
    • טל שמואלי

      09/01/2012 at 6:15

      אהלן גיברת בנוש,

      ברוכה הבאה אל החוויה הגברית, קודם כל – מוצ'וס ריספקטוס! שמח לראות שהגעת.
      ולגבי החידודים שלך – חן חן. מבורך, והם התקבלו בחום גדול.

      שמחתי במיוחד לקרוא כאן שאת לא מחילה את אותו צרור תכונות שליליות בהכרח על גברים, ועוד יוד שמחתי לקרוא שאנחנו מיושרים בעניין הכמות היחסית של "גברי הטפלון באוכלוסיה". משהו אחד שלא העליתי בכתבה הוא שלדעתי המצב הזה בו גבר אינו יכול להתקיים כישות זוגית הוא שלב קריטי בגיבושו כאדם, וכגבר.

      הפתרון של המשבר הזה, לדעתי, מכתיב הרבה מהאפשרויות שתהיינה לו בשלבים מאוחרים יותר, ובלי קשר למערכות יחסים זוגיות. שווה להתעכב על זה בהזדמנות. בגדול – הלבד הזה הוא הכרחי. "גיל התבגרות" שני, אם תרצי. לא הייתי מתייג זאת תחת "קושי באינטימיות", אבל כמו שכבר צוטט כאן – כמו כל דבר אחר שאדם רוצה להשתפר בו, הוא צריך לתרגל אותו מתוך משמעת ובהתמדה. אהבה והנגזרת שלה "אינטימיות" הן לא יוצאות דופן. העניין הוא להצליח להתמקם בתוך מערכת יחסים שמאשרת את זה.

      בכל אופן, ובלי קשר לעיקרי הדברים, השיח בין גברים לנשים הפך קשה מאוד. ערימות של פילטרים, מנגנוני הגנה ואג'נדות נסתרות מכתיבות אותו, מה שמקל על כל צד להתבצר בעמדתו ומעמיק פער שבעיני לא צריך להיות שם, כאשר ניתן לצמצם אותו על ידי הצבת סימני שאלה במקום סימני קריאה במקומות רבים יותר, הלא כך?

       
    • קיש

      25/01/2012 at 13:09

      הי גברת
      ירדת לפרטי-פרטים של קוצו של חוד של מניאק גברי מסוג מאוד מסוים. הגדלת אפילו לגשת לנושא מתוך עמדה של רחמים, לפרק אותו לגורמים ולמצוא באותו יצור פוגעני, בעצם, בטן רכה.
      אני חושב שממש חבל שלא התייחסת באותו עומק לאותה כריזמה חמקמקה, שגורמת לשיבוש המערכות הלוגיות אצל כל כך הרבה נשים (שחלק מהן חברותייך, עושה רושם). זה מוזכר באופן שטחי למדי – כמעט צירוף מקרים- שדווקא הטפלונים האלה הם כאלה נחשקים.
      יש לכריזמה ולקסם הזה הרבה קשר לטפלון, זאת הפגנת כוח. וזאת הפגנת כוח שיש בה מספיק כדי לשבש את כל המנגנונים הלוגיים, שאחרי זה צריך טור שלם כדי להשיב על כנם. הרי אם הדבר היה באמת לא רצוי, הגברים הללו היו ישנים לבד ולא מבחירה.

       
  8. nononsense365

    16/01/2012 at 1:02

    לדעתי אין שיח כי הגברים לא גברים והנשים אינן נשים-חבל!

     
    • טל שמואלי

      16/01/2012 at 6:12

      יהודה, אם יש משהו שיעשה אותי מאושר הבוקר הזה, זה לשמוע מה דעתך הופך גבר לגבר ואישה לאישה.

       

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

 
%d בלוגרים אהבו את זה: