גברים: מין בסכנת הכחדה?

"…היום אני רוצה שנהרהר בקיצם של הבנים: הבנים נכשלים מבחינה אקדמית. הם נכשלים חברתית עם נערות, והם נכשלים מינית עם נשים. חוץ מזה, הכל בסדר.

הממצאים המעידים על כישלונות אקדמיים הם מדהימים: בנים צפויים לנשור מבית ספר ב 30% יותר מבנות. הבנות מצליחות יותר מהבנים בכל הפרמטרים הנמדדים החל מבית ספר יסודי ועד התיכון. נשים מחזיקות בתואר ראשון ושני ב 10% יותר מגברים. בנים מרכיבים 2/3 מכל תכניות החינוך המיוחד ולבסוף… לבנים יש נטייה של פי 5 להיות מתויגים כסובלים מהפרעות קשב וריכוז.

הממצאים לכישלון חברתי מובהקים: במקרה שלנו הכישלון החברתי מתבטא בפחד מאינטימיות. כשההכוונה באינטימיות היא קיום קשר פיזי ורגשי עם מישהו מהמין השני.

כל שנה נעשה מחקר על ביישנות, בו תלמידי קולג' מדווחים על רמת הביישנות שלהם וקיימת עלייה מתמדת בקרב הזכרים. ישנם שני סוגים של ביישנות, וזו ביישנות מהסוג שאני קורא לו "מוזרות חברתית".

הביישנות הישנה הייתה הפחד מדחייה, אך במקרה שלנו זו מוזרות חברתית שדומה להרגשה כשאתם זרים במדינה זרה: באינטראקציות חברתיות, הבנים לא יודעים מה להגיד והם לא יודעים מה לעשות, במיוחד בסיטואציות של "אחד על אחד" עם בנות המין השני.

הבנים של היום לא יודעים את שפת הבעות הפנים – סט החוקים הלא מילולי שמאפשר לנו לדבר בנוחיות עם מישהו אחר ולהקשיב למישהו לו. יש משהו שאני מפתח שנקרא "סינדרום החברתיות המוגברת" שמנסה להסביר למה בנים באמת מעדיפים חברות גברית על פני חיזור אחר נשים.

מסתבר שעוד בילדות המוקדמת, בנים, ואז גברים, מעדיפים את חברתם הפיזית של בנים.
יש גירוי מעורר של ממש שאנו עדים לו… בעיקר מכיוון שבנים היו עם בנים בקבוצות ספורט, במועדונים, בכנופיות או בצבא ואז… בפאבים. זה מגיע לשיא בעת שידור אירועי ספורט בהם גברים יעדיפו לראות גבר אחר לבוש לחלוטין, בחברת זרים מאשר אישה ערומה במיטתם.

הבעיה היא שעכשיו בנים מעדיפים את עולם האינטרנט המתואם, הצפוי והנשלט יחסית על פני ההתקשרויות הספונטניות שמופיעות ביחסים החברתיים. מה הם הגורמים לכך? ובכן זו תוצאה לא מכוונת שמופיעה בעיקר הודות לשימוש מוגזם באינטרנט, יותר מידי משחקי וידאו וזמינות גבוהה מידי של פורנוגרפיה.

הבעיה עם כל ההתנהגויות האלו היא שאלו התמכרויות מעוררות. אם התמכרות אחרות, כמו התמכרויות לסמים, גורמות לכם לרצות עוד, "התמכרות מעוררת" גורמת לכם לרצות משהו שונה. אם אתה מכורים לסמים אתם בסך הכל רוצים עוד מאותו דבר. חא כך במצב של התמכרות מעוררת. במצב זה אתם רוצים משהו שונה – אתם צריכים משהו חדש בכל פעם כדי שהגירוי ימשיך, והבעיה היא… שהתעשייה מספקת את זה.

ג'יין מקגוניגל סיפרה שעד גיל 21, בחור ישחק כ- 10,000 שעות של משחקי וידאו, ואת רובן ישחק לבדו. כמו שאתם זוכרים, סינדי גאלופ טענה שגברים לא יודעים את ההבדל בין לעשות אהבה ובין לעשות פורנו. היא מספרת שבחור ממוצע צופה בכ-50 סרטי פורנו בשבוע, וכמובן שיש גם בחור שצופה ב 100… תעשיית הפורנו היא התעשייה שצומחת הכי מהר באמריקה, עם הכנסות של 15 מיליארד דולר בשנה, ולשם ההשוואה – על כל 400 סרטים שעושים בהוליווד נעשים כיום 11,000 סרטי פורנו, והאפקט שנוצר הוא אפקט של עוררות מהירה.

המוח של בנים מחווט מחדש בדרך שונה לחלוטין: הוא מחווט לשינוי, חדשנות, ריגוש ושרוי במצב של עוררות תמידית. זה אומר שהם לחלוטין לא מסונכרנים עם המעמדות המסורתיים שהם אנלוגיים (רציפים), סטטיים ופסיביים מבחינת אינטראקציה ולכן הם גם לחלוטין לא מסונכרנים ביחסים רומנטיים, שמטבעם נבנים בהדרגה ובעדינות.

אז מה הפתרון? זו לא העבודה שלי. אני פה להתריע, וזו הבעיה שאתם צריכים לפתור לבד.

למי כן צריך להיות אכפת? ובכן… האנשים היחידים שצריכים לדאוג מזה הם למעשה הורים של בנים, וגם של בנות. מחנכים וגם מי שמשחק הרבה במשחקי וידאו. יוצרי סרטים ו… נשים שרוצות גבר אמיתי שהן יכולות לדבר איתו, שיודע לרקוד… שיכול לעשות אהבה לאט ולתרום לתהליך האבולוציוני שנדרש כדי להעלות את המין האנושי שלנו מעל לרמתם של החלזונות, וזאת כמובן, מבלי להעליב את החלזונות."

הטקסט שהובא כאן הוא תרגום (חופשי למדי…) של הרצאה שנתן פיליפ זימברדו בכנס של TED, באדינברו לפני כחצי שנה. לשמוע הרצאה כזו, שאורכה פחות מ 5 דקות, מפיו של סוציולוג או חוקר מגדר… ניחא. מה שחשוב במיוחד, מעבר לתמונת המצב העגומה הזו והעובדה שזימברדו אפילו לא ניסה להציע לה פתרון, היא שההרצאה הזו נמסרה לעולם על ידי פסיכולוג חברתי ששינה את האופן בו אנו תופסים את הרוע האנושי.

פיליפ זימברדו ערך את אחד המחקרים המצוטטים ביותר אי פעם, ואחד החשובים ביותר שנערכו בפסיכולוגיה החברתית – הוא כלא 24 סטודנטים במרתפי המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת סטנפורד. הסטודנטים קיבלו שכר וחולקו לשתי קבוצות , סוהרים ואסירים. מטרת הניסוי הייתה לבחון התנהגות בשבי, אך למעשה, הניסוי שיצא משליטה כבר ביומו השני, לימד אותנו רבות על התנאים שצריכים להיווצר על מנת שהרוע האנושי ישתלט.

ניסוי הכלא של זימברדו, בצירוף עם סדרת ניסויים אחרים, בשנות ה 60 ו ה-70 ציירו תמונה מדויקת של הפוטנציאל האנושי לרוע והסביבה שמאפשרת לו להתפרץ. למה זה חשוב? כי כשאדם כמו פיליפ זימברדו לוקח לידיו משימה שכזו – מיפוי הגורמים שבגינם גברים כושלים בלמלא את תפקידיהם בחברה ובגינם הם מנועים ממימוש עצמי – סימן שכדאי לעצור לרגע, ולחשוב. יחסינו, לאן?

אני מאמין שהגבר שגדל לתוך מציאות כזו צפוי לאחד משני תהליכים: התרחיש האופטימי יוביל אותו למצב בו הוא יהרהר בחייו ובחירותיו ובעבודה מאומצת יפריד את העיקר מהתפל, בין ההבטחות של תרבות הצריכה והפורנו ובין רצונותיו האמיתיים, לפני שיהיה מאוחר מידי. התרחיש הפסימי והשכיח יוביל להמשך הקיטוב בין גברים ונשים בשלב הראשון, ובין גברים ובין עצמם בשלב שאחריו. כשגבר גדל למציאות בה העולם אינו מגיב כפי שלמד שהוא אמור להגיב ממשחקי הוידאו והפורנו, משתלטת עליו תחושה של חוסר אונים ורגשי הנחיתות מתעצמים. הסחרור השלילי הזה יגדיל את הפערים שעליהם מדבר זימברדו ויהפוך את היחסים בין המינים לעוד יותר אינסטרומנטליים ואינטרסנטיים.

בניגוד לזימברדו, אני מרשה לעצמי לדמיין עתיד אחר. אני לא יומרני מספיק בשביל להציע "חוברת הפעלה" לגברים, והאמת היא שאם הייתה כזו – הייתי הראשון לקנות אותה. אני כן יודע, בוודאות שהולכת וגדלה, שאפשר גם אחרת: "ביצים" הוקם לפני כחצי שנה במטרה לחקור את החוויה הגברית לסוגיה, והודות לזימברדו, אני חושב שאני יודע מאיפה להתחיל.

~ אפשר, וכדאי להירשם ל"ביצים"(צד שמאל למעלה, מעל השור הגברי)~
הבלוג מתעדכן פעם בשבוע ובשום אופן לא יעביר את כתובות המייל של מנוייו לאתרים מפוקפקים