RSS

התחל כאן:

01 אפר
התחל כאן:

בתחילת המאה ה 20, ג'נטלמן שלא היה מרוצה ממעמדן החדש של נשים בחברה, פנה לגברת אנה האוורד שאו (פמיניסטית ופיזיקאית, שעל שמה חוגגים את התשובה הנשית ל"ולנטיינס דיי") וטען בפניה שהנשים לא תרמו שום דבר משמעותי לעולם. היא, בתגובה, טענה שתרומתן העיקרית של נשים לעולם, היא, ובכן, גברים.

100 שנים אחרי, ואני מבקש להמשיך מהנקודה בו נעצר אותו ג'נטלמן, כשאני תוהה אודות משמעותה של אותה תרומה. אם נסכים על ההנחה שגבר הוא יותר מסך כל אשכיו, נותר לתהות רק על כל השאר. אני עושה את זה כשמשהו כמו 12 טאבים פתוחים בדפדפן, ולמרות שבאחד מהם מופיע רון ג'רמי, בכל השאר ישנן תשובות טובות, יותר ופחות, לשאלה "מה זה גבר?"

תרשו לי לחסוך מכם את התשובות הגרועות במיוחד שמצאתי לשאלה הזו, ובואו נתרכז בלהניח יסודות חדשים-ישנים למוסד הגבריות. אפילו לפי ויקיפדיה, גבר הוא איש עם סימנים ביולוגיים המבדילים אותו מהאישה, אך זה, כאמור, אינו מספיק בשביל לטוות דרך עבור כל מי שגדל בלי להבין למה בדיוק מצפה ממנו סביבתו, כגבר.

בתקופה בה גברים לא נדרשים להתבסס על מאפייניהם הגבריים הבולטים על מנת להתקיים ולקיים את סביבתם, ובמדינה בה ניתן למצוא נשים עושות גם תפקידים שהוגדרו "גבריים", ובהצלחה רבה, לא נותר אלא להידרש לסוגיה הזו שוב, ולחפש את הביטויים העכשוויים לדמותו של הגבר. כפי שאני מבין את זה, ישנן שתי דרכים לאפיין "גבר". האחת, כפי שהוזכר, קשורה לאותם מאפיינים ביולוגים המבדילים את הגבר מהאישה, והשנייה, המשמעותית יותר לדעתי, קשורה למאפיינים המבדילים בין הגבר לילד.

ובנימה אישית: אחרי היעדרות של כמה שנים בהם לא נכחתי ממש בגידולו וגדילתו של אחי הצעיר, חזרתי לבית ההורים ערב אחד, בשביל למצוא אותו מול מסך המחשב, מחפש סרטונים ביו-טיוב כדי ללמוד איך להתגלח. האסימון שנפל אצלי באותו הרגע עדיין מהדהד. לא חלפו שבועיים ולקחתי אותו לטיול צלילה באילת, מנסה לפצות על הזמן שאבד. הבנתי שמשהו באופן המסורתי של העברת "הידע הגברי" השתבש. אם אני עדיין שואל את השאלות האלו אודות גבריות ומשמעויותיה, אחרי שירות צבאי קרבי, מגורים בחו"ל ומהצד המבוגר של שנות ה 20, לבחורצ'יק אין סיכוי לגדול להיות משהו אחר חוץ ממה שאומרים לו בטלוויזיה.

אם לחזור לתוצאות החיפוש ברשת, ולעובדה המצערת שהאינטרנט, נכון לעכשיו, הוא המקום בו אדם לומד את רוב שהוא יודע, עשרות התוצאות הראשונות למילה "גבר" או "גבריות" לא יעזרו לאף אחד להגשים את עצמו כגבר בצורה שהיא לא אלימה או שוביניסטית. במקרה הטוב הוא ילמד שיטות "להתגבר על התנגדויות של הרגע האחרון" מצד נשים או מה הן "המילים שיגרמו לה לרצות אותך".

בחיינו כיום, ומתוקף יהדותנו, טקס הכניסה לעולם הגבריות, בו נפטר האב "מעונשו של זה", כבר לא מספיק כטקס מעבר. כשאותו "זה" עם השפם הדקיק שהחל לצמוח על פרצופו מוכיח לקהילה שלו שהוא יודע קרוא וכתוב, זה לא יותר מ"נחמד", אבל בפועל, "עונשו של זה" נמשך עוד שנים, כי היציאה לגבריות עצמאית מתרחשת רק הרבה יותר מאוחר, אם בכלל.

במידה מסוימת של נחמה, אנחנו בישראל יכולים לעצום עיניים ולתת לשרשרת החיול לעשות את מה שאנחנו לא יודעים, כי "הצבא כבר יעשה ממנו גבר", אך לצערי – גם כאן אנחנו נכשלים. התוצר הסופי של המערכת הצבאית אינו מגיע עם תעודת אחריות או הוראות הפעלה. לרוב, הוא מגיע חד מימדי, גאוותן ומוכה הלם מחברה אזרחית שמשתמשת בדרכים שונות לחלוטין למדידת גבריות והצלחה. עכשיו הגבר שלנו מצופה ללמוד קודים חדשים, שונים לחלוטין ממה שהכיר כחייל, ולהתחיל לשכוח את כל מה שלמד באותן שנים, שכן תפעול תקלות במ.ק 77 הוא לא חלק מהדרישה האזרחית. ממש כמו במשחק סולמות ונחשים, הוא חוזר כמה שלבים אחורה, ובמידה דומה של אקראיות, הוא מטיל קוביות ומתחיל מההתחלה.

המינגווי כתב שחייהם של כל הגברים מסתיימים אותו הדבר, ושההבדל בניהם הוא באופן בו הם חיו. להתווכח עם המינגווי אי אפשר, ולרוב, גם אין סיבה. ב"ביצים" אנחנו נשאל שאלות לגבי אותו האופן בו נכון לגבר לחיות את חייו וננסה, לפחות מידי פעם, לענות על כך.

 

תגים: , , , , ,

18 תגובות ל-“התחל כאן:

  1. נועה

    03/04/2011 at 0:07

    הייתי רוצה לחשוב שגברים ונשים לא כל כך שונים אלו מאלו. תרמזו לי אם אני בכיוון.

     
  2. טל

    03/04/2011 at 20:11

    אני חושב שהם לא כל כך שונים, אבל הבדלים כמו שפם, נניח, אני מעודד.

     
  3. מירית

    19/04/2011 at 13:45

    אני מנסה להבין מה יקרה אחרי שתמצא הגדרה נאותה? האם זה ירגיע אותך? לא נראה לי .
    תוריד את השפם. זה בלי קשר לכלום, ועם קשר להכל.

     
  4. סולמות

    30/04/2011 at 21:34

    נשים וגברים כל כך שונים חבר..

     
  5. תו זמיר

    19/05/2011 at 1:30

    אנחנו (חברתי הטובה ואני) ישבנו פעם וניסינו להבין- במה בדיוק אנחנו שונות?!
    זה לקח שעות והיתה חפירה עמוקה שבמסגרתה נדרשנו אפילו לשמש אסוציאציות (עוד לפני שחינכתי כתה ב' הייתי, יש להודות מעד דידקטית) והיו לנו תשובות כל כך גרועות שהגבר היחיד שנכח במהלך הזה עוד ממשיך לרדת עלינו כבר כמה שנים…מוזר איך לשאלות הכי עמוקות שלנו יש לנו המון הירהורים ולא אף תשובה חותכת.כתבתי על זה שיר בסוף. אבל מאד לוקאלי, אישי, נכשלנו בלנסח אג'נדה.

     
    • טל

      19/06/2011 at 17:34

      ניסוי וטעייה, זו האג'נדה הכי טובה שאני מכיר.

       
  6. רוני

    26/05/2011 at 8:38

    למצוא הגדרה לגבר לא כדאי, לחפש מאוד שווה. קראתי כמה פוסטים, וזה יופי. כי השינויים החברתיים מאלצים גברים להגדיר מחדש את עצמם וגבריותם בעולם, אבל תהליך החפירה הזה לא ממש מושך את רובם. אני נהנית. עוד.

     
  7. ANN

    15/01/2012 at 20:34

    קצת עצוב לי להתקל שוב בתפיסה הזו שהיכולת והערך שלנו כנשים היא ללדת גברים (שכנראה יש להם ערך בפני עצמם, ולא צריכים לתרום להבאת נשים לעולם כדי להצדיק את קיומם…). מוזר שדווקא אותה אישה ביטאה תפיסה כזו.

    בכל מקרה, זה אחלה בלוג! מעניים וכיף לקרוא, המשך כך:)

     
  8. דורון אשכנזי

    25/01/2012 at 22:30

    מבסוט ממך טל!כבר שנים אני מסתובב במעגלי הגבריות-ללא פתרון או-עם הרבה מאוד פתרונות

     
  9. מיכל רוזן

    11/03/2012 at 21:29

    הלוואי שאתחדש במשהו לקראת החג….

     

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

 
%d בלוגרים אהבו את זה: